הסבר ליחידת קציעות
2. שורות 45-47
'בשלמא רישא לאביי לא קשיא'
= על אביי לא קשה מהדין שמותר לאכול את התאנים ואת הקציעות (תאנים דבוקות)
'אגב דחשיבי ממשמש בהו'
בגלל שהקציעות חשובות לו הוא שם לב אם הם נפלו מחוץ לביתו אל הדרך
וזה 'יאוש מדעת' ולא 'יאוש שלא מדעת'
'תאנה נמי מידע ידיע דנתרא'
תאנה גם הוא יודע שהתאנים שלו נושרות
וזה מדעת