תקציר ידע

התגובות להחלטת האו"ם בקרב היישוב היהודי והפלשתינאי ועמדת מדינות ערב

בישוב היהודי:

החלטת עצרת האו"ם התקבלה בשמחה גדולה בארץ ישראל ובעולם היהודי. אלפים יצאו לרקוד ברחובות עם היוודע תוצאות ההצבעה. ההצבעה ב-כ"ט בנובמבר אפשרה את הגשמת המטרה הציונית העליונה – הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל.
הנהגת הישוב, למרות גילויי השמחה, הייתה מודעת לבעיות שנוצרו בגלל החלטת החלוקה:

א. דוד בן גוריון הבין כי החלטת האו"ם תגרום תגובה מלחמתית מצד כל צבאות עמי ערב. הוא הבין כי יש להיערך מיידית לקראת מלחמה מול ערביי ישראל ומדינות ערב. 

ב. ישובים יהודיים- כ-30 ישובים יהודיים, ובכללם ירושלים, לא נכללו במדינה היהודית.

ג. משאבים כלכליים- תחנת הכוח בנהריים ומפעל האשלג בצפון ים המלח נותקו מהמדינה היהודית.

ד. גבולות- ארץ ישראל חולקה לשלושה גושים עם מעברים צרים, גבולות ארוכים ומפותלים.

ה. אוכלוסייה ערבית- בגבולות המדינה היהודית הייתה גם אוכלוסייה ערבית.

תגובת הפלשתינאים (הערבים תושבי הארץ) ונציגי מדינות ערב:

א. הערבים תושבי ארץ ישראל ומדינות ערב דחו לחלוטין את החלטת עצרת האו"ם והכריזו כי יאבקו בכח ויעשו ככל שביכולתם כדי למנוע את הקמתה של מדינה יהודית. 

ב. הליגה הערבית החליטה עוד לפני ההצבעה באו"ם, כי אם יצביע האו"ם בעד תוכנית חלוקה, היא תרכז צבא מתנדבים בגבולות ארץ ישראל.

ג. הוועד הערבי העליון הכריז על שביתה בת שלושה ימים. למחרת ההצבעה באו"ם התחילה מלחמת העצמאות בהתקפה ערבית על אוטובוס יהודי ליד שדה התעופה לוד בו נהרגו שישה יהודים. 

למחרת ההצבעה באו"ם ב-30 בנובמבר 1947 החל השלב הראשון של מלחמת העצמאות  בהתקפות הפלשתינאים (ערביי ישראל) על היהודים.