תקציר ידע

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות החלה למחרת החלטה באו"ם ונמשכה עד חתימת הסכמי שביתת הנשק ב–1949.

מאפייניה הייחודיים של המלחמה

א. מלחמה בשני שלבים: המלחמה נחלקת לשני שלבים עיקריים נבדלים, ובכל שלב היו מטרות-על שונות לצדדים הלוחמים:

30 בנובמבר 1947 עד 14 במאי 1948: מלחמה בין ערביי הארץ שסירבו לקבל את רעיון החלוקה וביקשו למנוע הקמת מדינה יהודית, לבין הישוב היהודי המבקש לממש את החלטת האו"ם ולהקים מדינה יהודית, כאשר השלטון הוא עדיין שלטון המנדט הבריטי. שלב זה התאפיין במלחמה בהיקף מצומצם יחסית, בין המחתרות היהודיות ובין הקבוצות הערביות החמושות, כאשר שני הצדדים לא היו בעלי נשק רב.

15 במאי 1948 עד המחצית הראשונה של 1949: מלחמה בין מדינות ערב, המסרבות גם הן לקבל את רעיון חלוקת הארץ לשתי מדינות, לבין מדינת ישראל הצעירה המתמודדת עם האיום על עצם קיומה, ומצליחה בסופו של דבר לשמור על גבולותיה ואף להרחיבם. שלב זה התאפיין במלחמה בין כוחות צבא סדירים, בעלי כלי-נשק רבים וכבדים ושימוש בטנקים ומטוסים.

ב. "מלחמה קיומית":

מלחמת העצמאות נתפסה עבור היישוב היהודי כ-"מלחמה קיומית" מלחמה של "להיות או לחדול". ההצלחה או הכישלון במלחמה היו מכריעים האם תוקם בארץ מדינה יהודית, כפי שאישר האו"ם, או האם התוכנית הזו בכלל לא תצא אל הפועל.

ג. למלחמת העצמאות מקום מרכזי בהתפתחות הסכסוך הערבי-ישראלי:

בכלל זה עולות בעקבותיה סוגיות שטרם נפתרו: היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים, שברחו/גורשו מביתם בזמן המלחמה, ונשארו להתגורר במגורים זמניים במחנות פליטים לצד גבולות המדינה. קביעת גבולות המדינה. מדינת ישראל סירבה לקבל את הפליטים בחזרה, ואילו מדינות ערב סירבו לתת מענה לבעיה זו שנוצרה.

ד. היעדר הבחנה בין חזית ועורף:

העובדה שהיהודים והערבים בארץ ישראל חיו בקרבה רבה, בערים מעורבות או ביישובם סמוכים, הפכה לא פעם את העורף לחזית. לכן היה קשה לכוחות הלוחמים היהודיים לשמור על ביטחונם של תושבי הערים המעורבות – ירושלים, חיפה, עכו, יפו וטבריה. ישובים מבודדים ששכנו לאורך גבולותיה של ארץ ישראל, הפכו למטרות נוחות להתקפות הערבים והיה קשה להגן עליהם, אך הם סמלו את גבולות היישוב היהודי ולכן לכוח עמידתם בהתקפות הייתה חשיבות גדולה.

ה. נתוני פתיחה קשים של היישוב היהודי:

נתוני פתיחה קשים לצד היהודי: הקמת מדינה תוך כדי לחימה - כינון מוסדות מדינה, הקמת צבא ופירוק מסגרות מחתרתיות פוליטיות, קליטת עלייה במספרים חסרי תקדים תוך כדי לחימה, בעיות כלכליות קשות, פלישת צבאות ערב למדינה בת כמה שעות בלבד.

ו. ניצחון ישראלי במחיר כבד:

ניצחון ישראלי במחיר נורא: 6000 הרוגים – אחוז אחד מכלל הישוב היהודי בארץ, כ-1500 מתוכם אזרחים (לשם השוואה, אחוז זה שקול למותם של כ-84,250 אזרחים בישראל של שנת 2018.יותר מכל תושבי לוד או רעננה). לפיכך, זוהי המלחמה הקשה ביותר בתולדות ישראל. למעלה מ-12,000 נפצעו. כ-20 ישובים יהודים נכבשו או נעזבו במהלך המלחמה, 8,000 בתים וכאלפיים מפעלים קטנים וגדולים נהרסו או ניזוקו קשה. לפחות 60,000 יהודים נאלצו לעזוב את בתיהם לפרקי זמן שבין שבועות אחדים ליותר משנה וחצי, והיו בפועל לפליטים. 

מלחמת העצמאות: חלוקה לתקופות

29 בנובמבר 1947 – סוף מרץ 1948

אפריל 1948 – 14 במאי 1948

15 במאי 1948– אמצע יוני 1948

אמצע יוני 1948 - מרץ 1949

התמונה כפופה לזכויות יוצרים של  ספרית מט"ח

הקליקו על התמונה הבאה על מנת להגיע לארגון השלבים במלחמת העצמאות

הליע"ר (הליגה הערבית) היא ארגון שנוסד בשנת 1945 בקהיר, מצרים. מטרתו, בין היתר - לתאם את הפעילות המדינית של המדינות הערביות ומדינות נוספות בעלות זיקה למדינות אלו (בעיקר כאלו שהדת הרשמית שלהן היא האסלאם). לפני מלחמת העצמאות ובמהלכה ּתיאמו חברות הליגה את צעדיהם הצבאיים נגד ישראל ואת הפלישה הצבאית אליה עם הקמת המדינה.