תקציר ידע
העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם
בניגוד להצהרות הקודמות, המדיניות שאימצה מפלגת הלייבור לאחר הבחירות ביולי 1945 בנושא ארץ ישראל הייתה שונה בתכלית. בנובמבר 1945 נשא שר החוץ הבריטי, ארנסט בווין, נאום ובו הודיע כי ממשלת הלייבור תמשיך במדיניות "הספר הלבן". פחות משנה וחצי חלפו מנאומו של בווין ועד הצהרתו הדרמטית בפברואר 1947 שבריטניה מתכוונת להעביר את הדיון וההחלטה בשאלת ארץ ישראל לאו"ם.
על מנת שנוכל להבין את השיקולים שהנחו את בריטניה בהעברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם ראוי להכיר את המושגים "המלחמה הקרה" וה-"דה קולוניזציה".
"המלחמה הקרה": מאבק ותחרות על עמדת העליונות בעולם בין מדינות הגוש המזרחי ובראשה ברית המועצות למדינות המערב ובראשה ארצות הברית. המלחמה הקרה החלה עם תום מלחמת העולם השנייה ועד לקריסתה של ברית המועצות בראשית שנות ה-90.
"דה-קולוניזציה": דה - שלילה, דה קולוניזציה - שלילת הקולוניזציה - תהליך היסטורי של פירוק האימפריות הקולוניאליות הגדולות ומאבק לעצמאות של מדינות/קולוניות באימפריות. התהליך התרחש בשני אזורים עיקריים, המזרח התיכון וצפון אפריקה. התהליך קיבל תאוצה לאחר מלחמת העולם השנייה עד לתחילת שנות ה-60, וגרם לשינוי במפת המדינות העולמיות.
הסיבות להחלטת בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לאו"ם (פברואר 1947):
שיקולי מדיניות חוץ:
- ירידת כוחה של בריטניה ותלותה בארצות הברית: בעקבות מלחמת העולם השנייה עלה כוחה של ארה"ב בזירה הבינלאומית.אמנם בריטניה הייתה בצד המדינות המנצחות במלחמה, אבל כתוצאה מהמלחמה היא איבדה מעוצמתה הכלכלית והצבאית ובריטניה, שהייתה תלויה בארצות הברית מבחינה כלכלית ומדינית, התקשתה להתעלם מן הלחץ האמריקני לפתור את שאלת ארץ ישראל בכלל , ולאפשר עלייה מיידית של מאה אלף עקורים בפרט.בריטניה לא יכלה לפעול במזרח התיכון ללא התחשבות בעמדת הממשל האמריקני.
- דעת קהל בלתי אוהדת בעולם: מאבק היישוב על העפלה ודעת קהל בלתי אוהדת בעולם , בתגובה על מדיניותה של בריטניה בשאלת העקורים, יחסה אל המעפילים פליטי השואה - אלה הניעו את הציבור להפעיל לחץ על הממשל הבריטי להגמיש את מדיניות ההגירה לארץ ישראל. הציבור הושפע מסיקור פרשיות העפלה שהציגו את הבריטים כחסרי רגישות מוסרית כלפי פליטי השואה.
שיקולי מדיניות פנים:
- דעת הקהל בבריטניה: הציבור הבריטי התנגד להחזקת האימפריה ולשליטה במושבות,מטעמים כלכליים ומוסריים. מחיר אחזקתן של מדינות האימפריה עלה על תועלתן והציבור דרש להשקיע את המשאבים בשיקום המדינה ולא באחזקת האימפריה.ראשי הצבא הבריטי התריעו בפני ראש ממשלת בריטניה, אטלי, שהשמירה על השליטה במזרח התיכון חיונית להמשך קיומה של האימפריה ( חשיבות אסטרטגית של תעלת סואץ ). אך לאטלי היה סדר עדיפויות שונה - הוא רצה לקיים את הרפורמות החברתיות, כלומר להפנות את המשאבים לשיקום בריטניה לאחר המלחמה.לכך נוסף גם השיקול המוסרי השולל בעידן הדמוקרטי שליטה כוחנית ודיכוי נמשך של עמים שוחרי חופש ואטלי ,כמי שהגיע ממפלגת הלייבור , גם ייחס חשיבות רבה יותר להתנגדות האוכלוסיות המקומיות לשליטה הבריטית.
- התנגדות האופוזיציה וחלק מן הציבור הבריטי: האופוזיציה וחלק מן הציבור הבריטי והעיתונות דרשו מן הממשלה להחזיר את הבנים הביתה ממלחמה חסרת תכלית בא"י , מלחמה שנהרגים בה חיילים בריטים במעשי טרור ונלחם בה הצי הבריטי כנגד מעפילים ניצולי מלחמה.
לקראת הדיון באו"ם :
הקמת ועדת אונסקופּ (UNSCOP) ועדת החקירה לענייני ארץ ישראל. פעולתה בחודשי הקיץ 1947 לגביית עדויות בארץ ישראל, במדינות ערב, בניו יורק ובמחנות העקורים. במקביל לכך התנהלותם של מבצעי העפלה גדולים: שנת 1947 שנת שיא בהעפלה. מסעה של הספינה אקסודוס התנהל במקביל לעבודת ועדת האו"ם והשפיע עליה. המלצות ועדת אונסקופּ (המלצת הרוב בועדה): סיום המנדט, הקמת שתי מדינות, יהודית וערבית, שתבאנה בברית כלכלית (ההצעה שהתקבלה באו"ם בסופו של דבר שונה מהצעת ועדת אונסקופ).