סיפורי אבות - תקציר

בראשית כ"ז

קישור לפרק

תקציר

חלון הזדמנויות חד-פעמי שנפתח בבית יצחק, מביא את רבקה, הדמות הדומיננטית והמקדמת בעלילה, לרקום מזימה שתביא את ברכת יצחק ליעקב במקום לעשו. תכנון מוקפד של התרמית מצליח להשיג את התוצאה המיוחלת, אך לכשנחשפת התרמית, נאלצת רבקה להבריח את בנה יעקב הרחק מנקמתו של אחיו עשו.

 

סיכום הפרק

הסיפור ממשיך את המתח בין האחים התאומים (שמתחיל בפרק כ"ה), והפעם גם ההורים מעורבים בנעשה. הרקע להתרחשות מופיע בפס' א'-ד', המהווים אקספוזיציה (מצג) לסיפור כולו. יצחק כבר זקן וכהו עיניו מראות כלומר הוא היה עיוור - כבד ראייה (מאפיין ישיר - תיאור חיצוני של הדמות), דבר המהווה רמז לסיבוך שיהיה בהמשך עלילה, ובטרם ימות הוא מזמין אליו את בנו הבכור והאהוב עשו כדי לבקש ממנו לצוד עבורו ציד ולבשל מן הציד את המאכלים האהובים עליו. 

זוהי בקשה מפורטת ומוזרה, מדוע צריך לפרט לעשיו מהיכן וכיצד לצוד? וחמור מכך, מדוע צריך להתנות את הברכה בהבאת אוכל לאב? אם רצה "מוזה" לא יכל לבקש אוכל מאשתו רבקה?? יש טוענים, שיצחק העיוור ראה את התמונה המלאה - הבין שעשיו ילד בעייתי (גנב) ודווקא בשל כך הוא זקוק שירעיפו עליו יותר אהבה. 

פס' ה'-י"ז מלמדים כי רבקה היא הדמות המקדמת, המובילה את העלילה ומשפיעה על כיווניה. רבקה שומעת את בקשת יצחק מעשו, וכאשר עשו יוצא לציד, היא משתפת את יעקב בדבר ורוקמת תרמית מתוחכמת: היא דורשת מיעקב לסייע לה להכין מטעמים, להגיש אותם ליצחק ולקבל את ברכת הבכור ממנו במקום שעשו יקבל. 

יעקב לא מסרב בנימוק של מוסרי, אלא מביע חשש להיתפס לאור ההבדלים הפיזיים הקיימים בינו לבין עשו (שיער גוף) (כפי שפורט גם בפרק כ"ה שיעקב חלק ועשיו שעיר). יעקב חושש שאביו יחשוף את התרמית ויקלל אותו במקום לברך. פעמיים רבקה אומרת לו: "[בני] שמע בקולי" (פס' ח' ו- י"ג). היא משכנעת אותו לשתף איתה פעולה ואף אומרת שאם יקולל, הקללה תבוא עליה (בכך משדרת ביטחון בהצלחת המעשה). היא מלבישה אותו בבגדים של עשו ומכסה את צווארו וידיו בעורות גדיי עזים. כך היא משווה לו מראה שעיר וריח של אחיו. רבקה נותנת בידו של יעקב את המטעמים ושולחת אותו לאוהל אביו.

פס' י"ח-כ"ט מראים איך יצחק בזקנתו נופל לתרמית של רבקה ויעקב, המנצלים את חולשותיו לשם השגת הזכות לקבל את ברכות הבכור, המיועדות לעשו. הגעתו של יעקב ליצחק בפרק זמן קצר מדי מזה הנדרש לציד, מעלה את חשדותיו של יצחק, ששואל שאלות רבות הנקשרות לזהותו של הבן (פס' י"ח, כ', כ"ד). על אף שכמעט ונחשף, מצליח יעקב לרמות את אביו הודות ללבושו ולריחו. יעקב זוכה בברכות הבכור לשפע, לעליונות, להגנה ולכוח, להמשך הברית עם ה' והמשך דרכו של האב.

פס' ל'-מ': מאמציהם המתוכננים של רבקה ויעקב משיגים אמנם את מבוקשם, אך מתגלים עם חזרתו של עשו מן השדה. יצחק המופתע לא מבין מדוע בנו מציע לו לאכול מטעמים ולברך אותו, שכן עשה זאת לפני רגע, והוא שואל לזהותו. כאשר מבין יצחק שנפל לתרמית הוא חרד מאוד ומשתף את עשו במה שקרה. עשו צועק בקול ונשבר למשמע הבשורה על נתינת הברכה ליעקב. הוא כואב את מעשיו של אחיו, שלקח ממנו את הבכורה ואת הברכה, ומבקש מיצחק שיברך גם אותו. יצחק מסביר לו שלא ניתן לברך פעמיים את ברכת הבכורה, ולכן מברך אותו בברכת ניחומים ומבשר לו שאחיו יהיה בעל המעמד והכוח, ממשיך הברית.  

בפס' מ"א-מ"ו עשו מחליט בלבו להרוג את יעקב לאחר מות אביו. רבקה מבינה זאת, מזהירה את יעקב ונאלצת להבריח אותו לתקופה אל אחיה לבן בחרן, בתואנה שהיא קצה בחייה (מואסת בחייה) כמו אברהם בנשים מקומיות מבנות חת ומכנען ולכן שולחת אותו למשפחתה. 

אמצעים ספרותיים נוספים בפרק:

ריבוי כינויים - בנו הגדול (א'), "בנו" (פס' ה'), מדגישים את היחס המיוחד של יצחק לעשיו.

לעומת המילה "בנה"/"בנה הקטן" המגישה את היחסה המיוחד של רבקה ליעקב.

פירוט: "כליך, תליך וקשתך" - כלי הציד 

שורש מנחה - בר"כ.  

תקבולת ניגודית: "הקול קול יעקב ו(אולם) הידיים ידי עשו".  

מטאפורה = קול - סגנון דיבור. ידיים = התנהגות.

ריבוי פעלים (פס' י"ד) - מלמד על מהירות, לחץ וצייתנות של יעקב. 

מצלול (פס' י"ד) וילך ויקח ויבא - הצליל ויי... ויי... ויי.. מעיד על בכי 

פותרים את זה יחד:

כעת פתרו שאלת בגרות על קטע זה

לחצו כאן, ופתרו את שאלה 2 סעיפים א-ג

צריכים מעט עזרה?

שאלות/הערות להכוונה

בסעיף ג' שימו לב לשני האמצעים הספרותיים שהצגנו בנוגע לפסוק י"ד.
לחילופין, אפשר להסתמך על פסוק י"ב לסעיף ג1 ועל פסוק יט לסעיף ג2.

רושמים במחברת:
מילים חשובות:   כהו עיניו מראות  , כליך תליך וקשתך , קצתי בחיי

מונחים חשובים:   אקספוזיציה , מאפיין ישיר , תיאור חיצוני   ,פירוט , ריבוי כינויים , שורש מנחה,  תקבולת ניגודית, מטאפורה, ריבוי פעלים, מצלול .