תקציר ידע
אישים וארגונים שסייעו ליישוב היהודי
אישיים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית:
1. הברון רוטשילד
בין השנים 1900-1881 לקח הברון אדמונד דה-רוטשילד תחת חסותו את מפעל ההתיישבות היהודי בא"י. כמעט כל היישוב היהודי הציוני בא"י קיבל עזרה כלשהי מהברון בשנים אלה, למעט מספר מושבות שסירבו להיות תלויות בכספי הברון. רוטשילד השקיע בא"י הון רב מכספו הפרטי. כמחצית מכלל ההשקעות של הון יהודי בא"י עד למלחמת העולם ה-I הגיעה מרוטשילד. תמיכתו במושבות מנעה את קריסתן והייתה חיונית להתחדשות היישוב היהודי בארץ־ ישראל בראשית שנות השמונים של המאה ה־19.
הברון רוטשילד הביע נכונות לתמוך במתיישבים בא"י מכיוון שהוא האמין שעזרה למתיישבים וחיזוק היישוב היהודי בא"י יביאו לקליטתם של יהודים נוספים בעיקר מרוסיה וזה יפתור את מצוקתם.
שיטת האפוטרופסות (חסות) - כיצד סייע רוטשילד למושבות
רוטשילד שלח לא"י פקידים מצרפת, שהיו מומחים לחקלאות וכלכלה על מנת לפתח את היישוב היהודי ולהציל את המושבות. תפקידם היה לפקח על הנעשה במושבה ולנהל אותה בשמו של רוטשילד. רוטשילד קיבל דיווח שוטף מהפקידים על הנעשה במושבות, העניק להם גיבוי מלא ואף איים שאם בני המושבות לא יצייתו להוראות הפקידים הוא יפסיק את התמיכה שנתן.
הפקידים היו אחראים על –
- לימדו את המתיישבים את עבודת האדמה ושיטות חדשות לעיבוד חקלאי.
- הפקידים הם אלו שהחליטו אלו גידולים חקלאיים לגדל ומה תהיה כמותם ללא התחשבות בדעת המתיישבים.
- הפקידים שילמו משכורות לאיכרים ולמעשה הפכו את האיכרים לשכירים העוסקים בחקלאות כפועלים. דבר זה גרם לכעס גדול מצדם של האיכרים.
כיצד "שיטת האפוטרופסות" סייעה למתיישבים ?
- הצלה מאסון כלכלי: עזרתו של רוטשילד הייתה משמעותית ביותר והיא הצילה את המושבות מפני פשיטת רגל.
- מומחים לחקלאות: המדריכים והמומחים לחקלאות ששלח רוטשילד לימדו את המתיישבים שיטות חדשות של עיבוד האדמה וזה העניק להם את הידע שהיה חסר להם.
- מכונות: רוטשילד מימן רכישת מכונות חקלאיות חדשות שלא היו מצויות עדיין בא"י.
- תמיכה בענפי תעשייה חדשים: בזכות עזרתו של רוטשילד התפתחו בארץ ענפי תעשייה חדשים כמו – תעשיית היין בראשון לציון ובזיכרון יעקב. תעשיית משי בראש פינה, תעשיית זכוכית ובשמים. בארץ קמו בתי חרושת ומפעלים שונים.
- מבנים ציבוריים, שירות לציבור ומקומות עבודה - חינוך, בריאות ובתי כנסת: רוטשילד הקים במושבות מוסדות חינוך, בתי כנסת ומרפאות. עבדו בהם מורים, גננות, רופאים ועוד שמשכורתם שולמה על ידי רוטשילד.
חסרונותיה של "שיטת האפוטרופסות"
- יחסים מתוחים בין בני המושבות לפקידים – פקידי הברון נהגו בבני המושבות ביד קשה ומתנשאת. הם הגבילו את עצמאותם הכלכלית, ובמקרים רבים לא אפשרו להם חופש פעולה. היו מקרים שבהם ויכוחים בין הפקידים לאיכרים הגיעו לכדי מהומות של ממש. בראשון לציון, זיכרון יעקב וראש פינה פרצו מרידות של ראשי המושבות נגד הפקידים. הברון איים להפסיק את תמיכתו במושבות אם לא יסולקו המורדים מהמושבות.
- חוסר יעילות כלכלית / חוסר הצלחה כלכלית – היו מושבות שמספר הפקידים בהן היה רב ממספר המתיישבים, כך שכסף רב יותר הושקע במנגנון הפקידות מאשר בשיקום המושבה. כמו כן, ענפי ייצור כמו היין והמשי לא זכו להצלחה כלכלית, והמושבות שהתבססו על ענפי ייצור אלה המשיכו לסבול ממצב כלכלי קשה.
- אדישות מצד המתיישבים – המתיישבים היהודים מצאו עצמם נתונים לשליטתם המוחלטת של פקידי הברון. הם קיבלו מהפקידים קצבה חודשית קבועה, ללא קשר לאיכות עבודתם, ולא הרגישו שותפים בניהול וארגון המושבה. את העבודה ביצעו בעיקר פועלים ערבים, והיהודים הפכו למשגיחים עליהם. הם הרגישו שאינם קשורים עוד לאדמה ולייצור החקלאי, והפכו לאדישים ומתוסכלים.
לסיכום, בעקבות העימותים בין הפקידים למתיישבים החליט רוטשילד בשנת 1900 להפסיק את תמיכתו במושבות והעבירן לחברת יק"א – חברת התיישבות יהודים, מיסודו של הברון מוריס הירש שנת 1891 .
2. המשרד הארצישראלי
בראש המשרד הארצישראלי עמד ארתור רופין שעלה לישראל בשנת 1908 מגרמניה. היעד היה ליזום פרויקטים בתחום ההתיישבות, במטרה לעודד עליה והתיישבות. בין הפרויקטים:
- הענקת סיוע להתיישבות העירונית.
- רכישת אדמות ברחבי הארץ באמצעות הקרן הקיימת לישראל (קק"ל - ארגון ציוני שנוסד ב־1901, כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית) וחברת הכשרת הישוב (נוסדה בשנת 1909 על ידי ארתור רופין ופרופסור אוטו ורבורג, במטרה לרכוש קרקעות בארץ ישראל ולהכשירן להתיישבות יהודית).
- הענקת עזרה למתיישבים בישובים חקלאיים.
- פיתוח משקי לימוד להכשרה חקלאית למשל בבן שמן.
- תקצוב מוסדות חינוך כמו: הגימנסיה הרצליה.
- הקמת מפעלים שונים בעיקר בתחום החקלאות (למשל מפעלי הספקת מים).