תקציר ידע

הרצל ופעלו

דרכי התגבשותה של התנועה הלאומית היהודית ותרומתו של הרצל לבנייתה ולארגונה של התנועה הציונית

הביוגרפיה של הרצל מייצגת את סיפור חייהם של יהודים רבים במרכז ומערב אירופה באותה תקופה.
בנימין זאב הרצל נולד בבודפשט שבקיסרות האוסטרו-הונגרית, וכשהגיע לגיל 18 עברה משפחתו לוינה. הוא גדל במשפחה שלא הייתה לה זיקה חזקה ליהדות והושפע מהתרבות הגרמנית. את השכלתו הגבוהה רכש הרצל בתחום המשפטים והוא עסק בכתיבת סיפורים, מחזות ומאמרים. בתקופת לימודיו נתקל בתופעות של אנטישמיות, שהגיע לשיא כאשר הועסק כעיתונאי בפריז, בסיקור משפט דרייפוס (1894). יש הרואים בפרשה זו כמפנה בחייו.
בשנת 1896 פרסם את הספר "מדינת היהודים" בגרמנית, ובשנת 1897 כינס את הקונגרס הציוני הראשון בבאזל. שני אירועים אלה תרמו לביסוס האידיאולוגיה הציונית.

"מדינת היהודים" (1896)

הספר כולל את עיקרי תפיסתו המדינית של הרצל. הוא התחיל בהסבר על שורשיה של האנטישמיות שבמזרח ובמערב אירופה. לדעתו, כל עוד היהודים יהיו בגולה, תמשיך האנטישמיות להתקיים. הפתרון המתאים לבעיית העם היהודי הוא הפתרון המדיני: הקמת מדינה בטריטוריה מוסכמת שתקבל אישור בינלאומי ולפיכך לדעתו, על היהודים לפעול בפומבי לצורך השגת הצ'רטר- זיכיון להתיישבות יהודית בארץ ישראל.
יש לציין, שבשלב ראשון העלה הרצל את אפשרות שהמקלט ליהודים יכול להיות גם בטריטוריה אחרת ולא רק בארץ ישראל. הוא הציע להקים שני ארגונים שיסייעו בהקמת המדינה: "אגודת היהודים" ו-"חברת היהודים", ולדעתו בשלב הראשון יגיעו בעיקר היהודים הנזקקים בצורה דחופה למקלט, ורק בהדרגה יגיעו ההמונים.
בספר גם עסק בדמות המדינה הרצויה – מדינת מופת, מדינה בעלת מאפיינים דמוקרטיים, ליברליים וחילוניים, שיהיו בה צדק, שוויון, סובלנות. 

מקור התמונה - 

הקונגרס הציוני הראשון ותוכנית באזל (1897)

בשנת 1897 כונס הקונגרס הציוני הראשון בבאזל שבשוויץ. הגיעו אליו כמאתיים נציגים יהודים. היה זה אירוע שסייע להפצת הרעיון של הציונות המדינית, תרם לגיבוש מצע התנועה, והתקבלו בו החלטות על הקמת מוסדותיה. התכנית שהתקבלה כונתה "תכנית באזל", שכללה את הגדרת המטרה הציונית: "הציונות שואפת להקים מקלט בטוח על ידי משפט גלוי לעם היהודי בארץ ישראל".
וכן צוינו האמצעים שיש לנקוט להשגת המטרה והם:

1. יישובה של ארץ ישראל על ידי איכרים, בעלי מלאכה ואנשי תעשייה יהודים.
2. ארגונה ואיחודה של היהדות על ידי מפעלים ומוסדות לפי חוקי כל ארץ וארץ.
3. חיזוק הרגש היהודי וההכרה הלאומית היהודית.
4. עבודת הכנה לשם קבלת הסכמתן של הממשלות להשגת מטרת הציונות (פעילות מדינית).

בקונגרס הראשון הוקמה ההסתדרות הציונית העולמית, שכללה ארגונים ציוניים מקומיים מארצות שונות. ההסתדרות הציונית הייתה הגוף המבצע של התנועה הציונית ופעלה לביסוס ההתיישבות בארץ ישראל. התנועה הציונית זכתה להכרה בינלאומית הן בקרב המעצמות והן בקרב העם היהודי. הרצל היה אחד המנהיגים החשובים של העולם היהודי שפרץ אל דעת הקהל העולמית, והוא זה שעמד בראש ההסתדרות הציונית. 

המוסדות המארגנים שהוקמו בקונגרס הראשון:

יתר המוסדות שהוקמו במסגרת הקונגרסים הבאים

סוג המוסד	שם המוסד	שנת הקמה	תפקיד
מממן	אוצר התיישבות היהודים	1899	לקבוע את המדיניות הכלכלית של ההסתדרות הציונית
	בנק אנגלו פלשתינה (אפ"ק)	1902	המוסד הכספי של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל (לימים ישנה את שמו ל"בנק לאומי לישראל")
	קרן היסוד	1920	לממן את העלייה וההתיישבות בארץ ישראל
מיישב	הקרן הקיימת	1901	לרכוש אדמות בארץ ישראל ולהפכן לאדמות לאום
	המשרד הארצישראלי ביפו (בראשות ארתור רופין)	1908	לייצג את ההסתדרות הציונית בארץ ולסייע בארגון תכניות ההתיישבות בארץ ובביצוען
	חברת הכשרת היישוב	1908	לרכוש קרקעות (בין היתר עבור הקרן הקיימת)

לקונגרס הציוני הראשון חשיבות גדולה: 

1. הוא תרם להפצת הרעיון הציוני בקרב דעת הקהל בעולם.
2. הוא שימש שלב חשוב במאבק להקמת המדינה היהודית בארץ ישראל.
3. הוקמו בו המוסדות הלאומיים.

כפי שהרצל סיכם במשפט: "בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים".