תקציר ידע

הלאומיות המודרנית

מה קושר ומלכד את בני אותו לאום? מה היו השינויים שיצרה הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19?

מרכיביה העיקריים של תופעת הלאומיות המודרנית ומאפייני התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19

הלאומיות המודרנית התפתחה במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19 והביטויים הבולטים למימושה במאה ה-18 היו: הכרזת העצמאות של המושבות באמריקה (ארצות-הברית) והמהפכה הצרפתית שהולידו את הצהרת זכויות האדם והאזרח. במאה ה-19 צמחו רבות מהתנועות הלאומיות באירופה, אך רוב המרידות שפרצו על רקע לאומי גם דוכאו בשנת 1848 ("אביב-העמים"). במאה העשרים הלאומיות הובילה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914.

מאפייניה של הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית, תרבותית ופוליטית

• הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית: האדם הוא יצור חברתי, ובני האדם, בכל מקום ובכל עת, מחפשים מסגרת חברתית שיוכלו להשתייך אליה ולהזדהות איתה. הלאומיות שימשה כמוקד לתחושת שייכות ולהזדהות של הפרט בחברה המודרנית. כאשר מוקדי-הזדהות קודמים – כמו הדת – אבדו חלק גדול מכוח המשיכה שלהם, הופיעה הלאומיות המודרנית כמרכיב מרכזי של הזהות. 
  אם, בתקופה הקודמת אדם ממוצע, שהיה נשאל "מי אתה?" היה עונה "אני נוצרי" [כלומר: הזהות הדתית היא הראשונה העולה בדעתו], הרי שבעולם המודרני סביר להניח שיענה "אני גרמני" או "אני צרפתי", או "אני איטלקי" [כלומר: הזהות הלאומית היא הראשונה במעלה].
• בהקשר הזה הייתה חשיבות רבה להיבט התרבותי: טיפוח שפת הלאום, הפולקלור, הספרות, המוסיקה העממית, הציור והפיסול, התיאטרון (ולימים: הקולנוע) – לכל המגוון התרבותי היה תפקיד מרכזי בגיבוש הזהות הלאומית והגאווה הלאומית ובגיוס המוני העם למען הרעיון הלאומי.
• במישור הפוליטי הלאומיות התבטאה בשאיפה להקמת מדינת לאום ריבונית, שתאחד במסגרתה את כל בני-הלאום

מרכיביה של תופעת הלאומיות המודרנית

1. תרבות משותפת: הכוללת את השפה, הספרות, אמנות, מוסיקה, עיתונות ולעיתים אף הדת משמשת כמרכיב תרבותי.
2. מיתוסים וסמלים לאומיים: הכוללים סיפורי עם, חגים לאומיים, המנון ודגל המדגישים את משותף לכל בני הלאום.
3. זיקה למולדת: טיפוח אהבה וגעגועים לטריטוריה. למשל, על ידי טיולים ומוסיקה.
4. טיפוח זיכרון לאומי: הכולל הדגשת הקשר בין עברו של העם לבין ההווה על ידי מוזיאונים, אתרי הנצחה לגיבורים, ציון ימי זיכרון למלחמות ואירועים חשובים בחיי העם.
5. טיפוח זהות לאומית: כולל את השאיפה להביא לכך שהאדם יעדיף את האינטרס הלאומי על פני האינטרס הפרטי ושיתרום לטובת האומה. האמצעים לכך הם: מערכת חינוך, טקסים, אמצעי תקשורת ושירות צבאי.  

השינויים שיצרה הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19

1. מסגרות זהות חדשות שבעיניהן נאמנות לאומית עמדה מעל זהות מעמדית, דתית או אזורית: בעקבות הלאומיות הזהות הלאומית אמנם לא ביטלה את כל מוקדי השייכות והזהות האחרים, אך נעשתה עבור רבים למוקד הזהות העיקרי והחשוב ביותר.

2. דחיית לאומים אחרים בתוך המדינה ומחוצה לה: הופעת הלאומיות הציגה באור שלילי בני לאומים אחרים, שהלאום הנאבק להשגת עצמאות ראה בהם יסוד זר. לעיתים גרמה הלאומיות לתופעות לאומנות ובהן שנאה לזרים ולבני לאומים אחרים.

3. התפרקות האימפריות והקמת מדינות חדשות במקומן: אימפריות ותיקות בהן חיו לאומים רבים התפרקו למדינות לאום שונות. לדוגמה: האימפריה האוסטרו-הונגרית, בה חיו בני הלאום האוסטרי, ההונגרי ועוד, התפרקה למדינת אוסטריה, מדינת הונגריה.

השוואה בין מפת אירופה בשנת 1815 למפה בשנת 1920

מקור התמונה - https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9073 ;                                                                            מקור התמונה - https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9076