תקציר ידע

היודנראטים

דילמות ודרכי התמודדות של היודנראטים בגטאות במזרח אירופה בזמן ביצוע 'הפתרון הסופי'

1. את מי לשלוח אל הרכבות?

היודנראטים נאלצו לפרסם מודעות על הגירושים, ולעיתים להשתתף בסלקציות של המגורשים. הם  ידעו שהרכבות מסיעות את היהודים אל מחנות ההשמדה. היה עליהם לבחור את מי לשלוח אל המוות ! את הילדים והזקנים? את החולים? לשלוח משפחות או יחידים? מה אמורה להיות המדיניות שעל פיה יפעלו? כמה ימותו או  כמה ניתן להציל? הייתה זו הדילמה הקשה ביותר שלהם.

היו שסברו שיוכלו לעכב את גירוש כולם וחיסול הגטו אם ימלאו אחר הוראות הגרמנים וימסרו לידיהם את הגורמים "הלא-יצרניים" שאינם עובדים כמו הילדים, החולים והזקנים. היו ראשי יודנראט, כמו יעקב גנס מווילנה וחיים רומקובסקי מלודג' שבחרו לשתף  פעולה באופן מלא עם הנאצים, ופעלו בנחישות במטרה לקיים גטו ייצרני. הם האמינו  שכך יוכלו  להציל כמה שיותר יהודים. לטענתם, כל זמן שיהודי הגטו יעבדו וייצרו לטובת  מכונת המלחמה הגרמנית - רבים מהם יישארו בחיים. הם העדיפו שהיודנראט והמשטרה היהודית יבצעו את "העבודה השחורה" של איסוף היהודים לגירושים ולאקציות (במקום הנאצים) ובחרו  לשלוח להשמדה את  הזקנים והחולים. היו חברי יודנראט שלא השלימו עם חלקם בתהליך ההשמדה ולכן ויתרו על תפקידם והתפטרו - חלקם נרצחו בידי הנאצים. היו שבחרו להתאבד כי לא יכלו לשאת את ההוראה הנאצית, כי ידעו כנראה מה היעד האמתי של השילוחים מהגטו, כך פעל ראש גטו ורשה צ'רניאקוב. היו שניסו להתמקח עם הגרמנים על הקטנת המכסות, אך בד"כ ללא הצלחה.

2. כיצד להתייחס למחתרות בגטו?

קושי נוסף בתקופה זו היה כיצד להתייחס למחתרת היהודית שהתארגנה בחלק מן הגטאות. חברי המחתרות היו צעירים שהתנגדו לנאצים ובכך סיכנו את  חייהם של כל תושבי הגטו. הנאצים הגיבו לפעולות המחתרות בעונשים קולקטיביים קשים. חברי היודנראט לא ידעו כיצד עליהם לנהוג ביחס למחתרות - לתמוך במורדים, להתעלם מהם או אולי  אפילו להסגירם לנאצים. חלק מן היודנראטים החזיקו בהנחה שניתן להציל את יושבי הגטו ע"י עבודה ("הצלה באמצעות עבודה") למען הגרמנים, שסבלו ממחסור בידיים עובדות בזמן המלחמה. לכן, סירבו לסייע לדרך הלחימה שהיה ברור שתביא לחיסול הגטו. כך למשל, יעקב גנס בגטו וילנה נדרש להסגיר את מפקד הארגון הלוחם היהודי יצחק ויטנברג לידי הגרמנים. גנס פנה לציבור שתמך בהסגרתו כדי להציל את הגטו, שהגרמנים איימו לחסלו כליל. ויטנברג הוסגר, ומיד התאבד. אחרים בחרו לשתף פעולה עם המחתרות בגטו כמו למשל ראש היודנראט בגטו ורשה צ'ארניקוב, נקט בעמדה ליברלית (פתוחה וחופשית) כלפי תושבי הגטו והמחתרות. הוא אפשר פעולות של הברחה, וניסה למנוע ככל שניתן את התערבות הגרמנים בנעשה בגטו. פעולותיו של צ'רניאקוב הונחו בעיקר ע"י תחושת השייכות לעם היהודי, והניסיון המתמיד לעשות ככל שניתן לטובת היהודים בגטו.