תקציר ידע

הקמת מחנות ההשמדה

. שלב שלישי- "מבצע ריינהרד" – הקמת מחנות ההשמדה בלזץ, סוביבור טרבלינקה

ראשיתו של מבצע השמדתם של היהודים בשטחי הגנרל גוברנמן קשור ב"מבצע ריינהרד", אשר נקרא ע"ש ריינהרד  היידריך, שנרצח במאי 1942 ע"י אנשי מחתרת צ'כים. במסגרת המבצע הוקמו שלושה מחנות השמדה: בלזץ, סוביבור וטרבלינקה. הבאתם של היהודים מרחבי הגנרל גוברמן אל מרכזי הרצח הייתה במטרה  להשמיד את העם היהודי כולו. היו אלה מחנות קבע ולא אתרי ירי מאולתרים. מיקום המחנות באזור הגובל עם שטחי ברה"מ, המרוחק מן הזירה המערב אירופית הקל על שמירת הסודיות של המבצע. במחנות ריינהרד פעלו תאי הגזים באמצעות מנועי טנקים, שהזרימו גז אל התאים דרך צינורות. על הפעלת המנועים הופקדו אוקראינים. 

בחודשים נובמבר 1941– מרס 1942 הוקם בלזץ במרס 1942 החלה השמדת יהודי לובלין בבלזץ. 

בחודשים מרס-אפריל 1942 הוקם מחנה סוביבור ובמאי 1943 החלו להשמיד שם יהודים מאזור לובלין, צ'כיה ואוסטריה ששהו בגטאות בלובלין. ביוני-יולי הוקם מחנה טרבלינקה שאליו נשלחו יהודי ורשה בעיקר בסוף יולי 1942 .בבלזץ ובטרבלינקה לא נבנו בהתחלה משרפות לשרפת הגופות. הגופות הוטמנו  בבורות ענק. רק בסוף 1942-תחילת 1943 החלו לשרוף את הגופות במגמה לטשטש את עקבות הרצח. מחנות אלה פעלו בשיטתיות כמחנות השמדה של העם היהודי כולו. מספר קטן של צעירים חזקים או בעלי מקצועות חיוניים הועסקו בעבודות שונות במחנה, על פי הצרכים המשתנים של הגרמנים. קצתם הועסקו במנהלה ובמחנה הקליטה. תפקידם העיקרי היה מיון חפצי הנרצחים וניקוי הקרונות, לקראת המשך קליטתם של המשלוחים. האחרים הועסקו במתקני ההשמדה ונאלצו לגרור את הגופות מתאי הגזים ולשאתם אל הבורות .

ד. מחנה ההשמדה אושוויץ -בירקנאו

האתר המרכזי של השמדת יהודי אירופה – המחנה הפך סמל לפתרון הסופי של העם היהודי-אתר רצח מרכזי.

ההחלטה להשמיד את כל יהודי אירופה הניעה את הימלר , מפקד ה-ס"ס לחפש מחנה גדול ומרכזי שבו תוכל להיעשות עיקר מלאכת ההשמדה. לשם כך בחר הימלר במחנה הריכוז אושוויץ ( הוקם כבר ביוני 1940 בו נרצחו אסירים פוליטיים ושבויים רוסיים ) שהיה ממוקם ליד צומתי מסילות ברזל מרכזיים באירופה. הוחלט להקים באושוויץ ,במיוחד לצורך השמדת יהודים, מחנה נלווה במרחק 3 ק"מ מהמחנה הראשי, מחנה השמדה אושוויץ-בירקנאו. באושוויץ -בירקנאו הוקמו כמה מתקני השמדה עם משרפות צמודות. שיטת ההשמדה הייתה המתה בגז "ציקלון ב'" שנוסה על שבויים רוסיים במחנה האם אושוויץ. עד סוף 1944 שימש אושוויץ "בית חרושת" המוני למוות. חוץ מיהודים הושמדו בו גם צוענים.

ביולי 1942 הורה הימלר שיש לסיים את הגירושים מרחבי הגנרל גוברנמן עד סוף אותה שנה. מספר מוגבל של יהודים אמור היה להישאר במחנות הריכוז והעבודה. עד סוף 1940 הושמדה למעשה מרבית האוכלוסייה היהודית בגנרל גוברנמן, ולא היה עוד צורך במחנות שבאזור זה. באותה תקופה הגביר מחנה אושוויץ-בירקנאו את יכולת ההשמדה שלו, וקלט משלוחי יהודים מארצות שונות באירופה הכבושה. שבו התבצעה עיקר השמדת היהודים, ובו נרצחו כמיליון ומאה אלף יהודים וכ-22,000 צוענים.