תקציר ידע

הרחבת המלחמה לחזיתות נוספות

מבצע ברברוסה, המלחמה בחזית המזרחית, ההתקפה על פרל הרבור והצטרפות ארה"ב למלחמה

הפלישה לברה"מ – מבצע ברברוסה

ב-22 ביוני 1941, ללא הכרזת מלחמה פלשה גרמניה לברית המועצות במתקפת בזק של חילות היבשה והאוויר כנגד הצבא האדום. "מבצע ברברוסה" הוא כינוי שהצבא נתן לפלישה שלו לברית המועצות ביוני 1941. הצבא הגרמני ובעלות בריתה של גרמניה באזור הבלקן תקפו את ברית המועצות במיליוני חיילים ואלפי טנקים וזאת בניגוד להסכם ריבנטרופ- מולטוב, שנחתם בין שתי המדינות כשבוע לפני פרוץ המלחמה. המטרה הייתה להכריע את המלחמה בחזית זו עד החורף.

מניעיו של היטלר לפלוש לברית המועצות:

א. היבט אידיאולוגי - המלחמה נגד ברית המועצות נתפסה בעיני היטלר כמלחמת חורמה אידיאולוגית בין הנאציונאל-סוציאליזם לבין הבולשביזם. הבולשביזם ייצג בעיני היטלר את רעיון השוויון בין בני האדם, ורעיון זה נגד את התפיסה הגזעית הנאצית, שקידשה את החלוקה לגזעים – משובחים ונחותים. היטלר ראה בחיסול הבולשביזם תנאי לבניית הסדר החדש.

ב. היבטים מדינים- אסטרטגים- תביעותיה הטריטוריאליות של ברית המועצות בדרום אירופה ובמרכזה הגבירו את החשש של היטלר מפני התקפה של ברית המועצות ברגע שהצבא שלה יהיה מוכן, ולכן החליט ליזום את ההתקפה. אם גרמניה לא תתקוף היא תותקף על ידי ברית המועצות.

ג. היבט כלכלי - היטלר ראה בשטחי ברית המועצות מרחבים טבעיים להתפשטות של בני הגזע הארי, הזקוקים למרחב מחייה. המישורים שממערב להרי אורל היו בעיניו חלק מהרייך, והוא תכנן ליישב בהם כ-100 מליון גרמנים.  כיבוש ברית המועצות אמור היה להבטיח לגרמניה משאבים כלכליים רבים- חקלאיים (תבואה, שמנים) ותעשייתיים (ברזל, נפט, טקסטיל)- שהיו עשויים לחזק את כלכלת המלחמה שלה.

מהלך הפלישה ומאפייני הלחימה – ההצלחה הגרמנית בחודשים הראשונים:

הצבא הגרמני התקדם במהירות לתוך ברית המועצות בשלושה ראשי חץ: אל לנינגרד בצפון המדינה, אל מוסקבה במרכזה ואל סטלינגרד בדרומה. ההתקדמות לעבר היעדים הייתה ללא התנגדות מצד הצבא הרוסי, שהחל בנסיגה ותבוסתו הייתה גדולה. המחיר הכבד ששילמו הרוסים על מדיניות הנסיגה שבה נקטו ועל חוסר המוכנות שלהם לפלישה: עד סוף ספטמבר 1941 איבדו הרוסים כ-2 מיליון חיילים, מתוכם כ-300 אלף נפלו בשבי הגרמני. אמצעי לחימה רבים, טנקים ומטוסים של הצבא הרוסי, הושמדו. שטחים נרחבים נכבשו, כמו המדינות הבלטיות, קרים, אוקראינה ועוד. הצלחתו של היטלר בשלב זה של המערכה הביאה אותו לזלזל ברוסיה והוא לא העריך נכונה את נחישותו של הצבא האדום ואת גודלו.

הסיבות להצלחה הגרמנית בחודשים הראשונים לפלישה:

גורם ההפתעה: סטלין הופתע מפלישת גרמניה ומהיקפה, אף על פי שהעריך שהיא צפויה להתרחש. הוא קיבל אזהרות ממרגליו ומבעלות הברית על פלישת הגרמנים, אך לא הקשיב להן. הוא טען שבריטניה מפיצה מידע מוטעה בכדי לסכסך בינו ובין היטלר ובמטרה לגרום לו להצטרף למלחמה לצדה.

חולשת הפיקוד הבכיר של הצבא האדום: באותה עת היה הצבא הרוסי ללא פיקוד בכיר מיומן, וזאת בשל מבצע הטיהורים שביצע סטלין בצבא במחצית השנייה של שנות השלושים.

היעדר קו הגנה: ההתקפה הגרמנית החלה כאשר קו ההגנה החדש שתכננו הסובייטים עדיין לא הוקם, ואילו קו ההגנה הקודם ננטש לאחר הפלישה הסובייטית לפולין במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב.

התגובה הרוסית לפלישה והמפנה במלחמה: הצבא הגרמני השתלט על שטח גדול ביותר, אבל הצבא האדום הצליח לעכב את התקדמות הגרמנים ובסופו של דבר הביא למפלת גרמניה.

הסיבות לכישלון גרמניה:

1. מדיניות "האדמה החרוכה": בנסיגתם השאירו הרוסים "אדמה חרוכה", כלומר הם החריבו את התשתיות באזורים שעמדו ליפול לידי הצבא הגרמני כדי למנוע ממנו אמצעי קיום. הרוסים שרפו שדות ומחסני תבואה, פוצצו מסילות ברזל, גשרים ודרכים ולמעשה החריבו כל דבר שלא הצליחו להעביר מזרחה תוך כדי נסיגתם הבהולה ובכך ניתק את הצבא הגרמני ממקורות האספקה שלו.

2. בלימת הצבא הגרמני על ידי הצבא האדום ו-"גנרל חורף": בחורף 1941 החל הצבא האדום במתקפה נגד הכוחות הגרמניים שעמדו בפני קשיים שלא צפו אותם. הצבא הגרמני סבל ממחסור בדלק, ציוד רפואי, תחמושת, מזון וביגוד. כלי הרכב הצבאיים השתתקו מפני שהדלק קפא או שנתקעו בבוץ העמוק של ברית המועצות. החיילים הגרמנים נאלצו להתמודד עם "גנרל חורף". לעומת זאת לרוסים היה ניסיון בהתמודדות עם הקור והשלג  והיה להם גם ציוד חורף שהתאים ללחימה שכזאת. בנוסף  לרוסים החלה להגיע אספקה מארצות הברית.

3. תעמולה רוסית וירידת המוטיבציה של גרמניה: הממשל הרוסי ובייחוד סטלין פתחו במסע תעמולה כדי לגייס את המוני העם הרוסי למלחמה בגרמניה. התעמולה הייתה מלווה בפטריוטיות רוסית שהלהיבה את רוח הלחימה הרוסית. לעומת זאת הכוחות הגרמנים סבלו מירידת מוטיבציה לאור העובדה שהיטלר לא היה מוכן לקבל את העובדה שהחיילים שלו לא מצליחים. הגנרלים הגרמנים ביקשו לעצור את המתקפה ואף לסגת מעט לאחור כדי להתארגן ולהצטייד מחדש, אך היטלר לא היה מוכן לשמוע על נסיגה כלשהי ולו גם לשם היערכות הכוחות מחדש. היטלר אף פיטר כמה מהגנרלים שסירבו לשמוע בקולו ולקח לידיו את הפיקוד על הצבא הגרמני.

נסיבות הצטרפותה של ארצות-הברית למלחמה

במהלך שנות השלושים השתלטה יפן על חלקים מסין ועל אזורים נוספים במזרח הרחוק. ב-1940 הצטרפה יפן למדינות הציר, שהייתה מאז לציר רומא-ברלין-טוקיו. ארצות הברית ניסתה למנוע את נטיית ההתפשטות של יפן מתוך רצון לבסס את השפעתה בסין ובדרום מזרח אסיה. היא הטילה אמברגו על ייצוא הדלק ליפן, דבר שפגע באופן משמעותי בכלכלת יפן, שכן ליפן אין מקורות דלק משלה. היפנים דרשו את הסרת החרם, אך ארצות-הברית הציבה תנאי שיפן לא יכלה לעמוד בו: נסיגה מוחלטת מכל האזורים שכבשו בסין. בתגובה יפן בחרה בדרך של מלחמה  והאמינה שתוכל להפתיע את הצי האמריקאי באוקיאנוס השקט וכך להנחית מכה מכרעת שממנה יהיה לאמריקאים קשה להתאושש.

ההתקפה היפנית על פרל הרבור 

ב-7 בדצמבר 1941 הונחתה המכה היפנית על האמריקאים. במרחק של 300 ק"מ מהוואי, המריאו המטוסים היפניים הראשונים ותוך שעתיים הגיעו לפרל הרבור הבסיס הימי האמריקאי החשוב באוקיאנוס השקט. בבסיס הייתה אווירה שלווה. היפנים השיגו את גורם ההפתעה- הם הפציצו את פרל הרבור וכמעט כל המטוסים שהיו על הקרקע הושמדו. חמש אוניות מערכה, שולת מוקשים אחת ושלוש משחתות טבעו, וחמש אוניות נוספות ניזוקו; 188 מטוסים הושמדו, ו-2,402 חיילים אמריקאים נהרגו.

ההשפעה של הצטרפות ארצות הברית על המלחמה

בעקבות המתקפה היפנית ב-"פרל הרבור"  הכריזה ארה"ב מלחמה על יפן. המלחמה הפכה למלחמת עולם- מלחמה גלובלית גלובלית בכל האוקיינוסים ובכל היבשות. הצטרפותה של ארצות הברית למלחמה לצד בריטניה וברית המועצות שינתה את מאזן הכוחות לטובת בעלות-הברית משתי סיבות עיקריות: משלוחי הנשק האמריקאי לברה"מ אפשרו לה להדוף את הגרמנים בחזית המזרחית, וכניסתם של הכוחות האמריקאים בסדרי גודל עצומים, חמושים וחדורי רוח קרב הובילו בסופו של דבר לניצחונם של בעלות הברית במלחמה.