תקציר ידע

האידיאולוגיה הנאצית

הפרק שלפנינו עוסק בשאלות המרכזיות : מה הם יסודות האידיאולוגיה הנאצית? כיצד נתפס היהודי באידיאולוגיה הנאצית? 

עקרונות האידיאולוגיה הנאצית

תורת הגזע:

תורת הגזע נחשבה לאחת מאבני היסוד של האידאולוגיה הנאצית, והיא שיקפה את שאיפתם של הנאצים ליצור חברה שתהיה נקייה ונטולת גורמים לא רצויים. תורת הגזע של הנאצים מחלקת את החברה האנושית לגזעים עליונים (שהעליון שבהם הוא הגזע הארי, שעליו נמנו הגרמנים), גזעי ביניים (בהם העמים הסלאביים במזרח אירופה), וגזעים נחותים (למשל, הצוענים). היהודים נחשבו לתת-גזע מתוך כך עסקה האידאולוגיה הנאצית רבות בשמירה על טוהר הגזע, וקראה למנוע את עירובו של הגזע הארי העליון עם גזעים נחותים ממנו, כדי לא לטמא אותו ולהחלישו. תפיסה זו קשורה לתפיסת הדרוויניזם חברתי , אשר עיוותה את תורת דרווין והתאימה אותה לחברה האנושית.

האנטישמיות:

האנטישמיות הנאצית נבעה מתורת הגזע והייתה אחד הרכיבים המרכזיים בתפיסת עולמם של הנאצים. הייתה זו אנטישמיות קיצונית וחסרת פשרות, שהתבססה על שנאת ישראל המסורתית, אך בעיקר על אנטישמיות מודרנית שהכתה שורשים באירופה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. 

הנאצים אימצו את הרעיונות האנטישמיים שהיו קיימים לפני זמנם והקצינו אותם, תוך הצגת היהודים כטפילים וכאחראים לכל מה שרע ומעוות בעולם. לפי תמונת העולם שהם הציגו, היהודים היו הניגוד המוחלט של הגזע הארי: הארים הוגדרו כיוצרי תרבות, ואילו היהודים הוגדרו כהורסי תרבות: הם תוארו כיצורים לא אנושיים (דה הומניזציה) ושטניים (דמוניזציה). הנאצים טענו כי בדומה לטפיל, היהודים אינם יכולים להתקיים בפני עצמם. לכן הם נטפלים לגזעים חזקים מהם ו-"מוצצים את דמם", עד שהם מביאים לחיסולם. היטלר ראה עצמו כנציג הגזע העליון, הממלא שליחות בהצלת העולם על ידי מיגור האיום היהודי. שכן אם הטפיל היהודי יוסיף להתקיים, בסופו של דבר העולם יחדל להתקיים.

שלילת הדמוקרטיה והליברליזם:

הנאצים האשימו את הדמוקרטיה הליברלית בכל תחלואיה של גרמניה, והם קראו לקיים מדינה ריכוזית שאזרחיה חייבים להוכיח נאמנות מוחלטת כלפיה. הנאצים, כמו אחרים לפניהם, טענו כי גרמניה נחלשה עקב תהליכי הדמוקרטיזציה שהתפתחו בה לאחר מלחמת העולם הראשונה. הם סברו כי הדמוקרטיה היא שלטון חלש ולא יעיל, המאפשר לבעלי כוח להתחזק ולהתעלם מרצונו של העם ומצורכי המדינה. לדעתם הדמוקרטיה אף מפצלת את העם לקבוצות של רוב ומיעוט ואינה מאפשרת ליצור אחדוּת לאומית, שהיא המפתח להשבת גרמניה לימי גדולתה.

עקרון המנהיג: 

לפי עקרון המנהיג (ובגרמנית: ה-"פיהרר פרינציפ"), סמכותו של העומד בראש המדינה מבוססת על כריזמה המעניקה לו יכולת הנהגה, וכן על האמונה כי הוא מייצג את צרכיו ואת גורלו של העם הגרמני. בין המנהיג לבין העם צריכה להתקיים זיקה ללא תנאי: המנהיג צריך להפעיל סמכות מוחלטת, ואילו העם צריך להפגין משמעת ולציית ללא תנאי. במדינה הנאצית, גם בעלי התפקידים היו מחויבים לפיהרר ונדרשו לחשוב כמוהו.

מרחב מחיה וסדר חדש :

על הגרמנים להתפשט מזרחה ולהשתלט על האדמות שבשליטת הגזע הסלאבי. יש ליישב את האדמות שייכבשו במזרח בחקלאים ארים, לשעבד את בני העמים הסלאבים הנחותים ולהישמר מפני היהודים, מהורסי התרבות. 

שנאת יהודים: היהודים, אויבי האנושות, ממוקמים בתחתית המדרג של תורת הגזע. הם מנצלים את כלכלת העמים המארחים אותם, משתלטים על הפוליטיקה, מצטרפים למפלגות קומוניסטיות, מחדירים תפיסות של מוסר ומטמאים את דמם של בני העמים האחרים. על הארים להתגונן מפני היהודים, לפני שהיהודים ישמידו את הגזע הארי. 

הלאום כערך עליון – תרבות ה"פולק" (FOLK) הגרמני:

העם הגרמני ראה עצמו כמאוחד בקשר דם טהור, הגרמנים הם צאצאי השבטים הגרמנים הקדומים המהווים את הבסיס לחוזקו ועצמתו של העם הגרמני. התרבות הגרמנית מדגישה את עליונות הגזע הארי ואת השמירה על ערכיו ההיסטוריים המסורתיים. הלאומנות הגרמנית הלכה והתעצמה בהשפעת הרעיון שבו דגל הנאציזם, שיש להחזיר את גרמניה אל עברה ההיסטורי המפואר כבימי האימפריה הגרמנית הגדולה שהתקיימה בימי הביניים. מעשיו של האדם הגרמני מכוונים לסיפוק צרכי הלאום ולטובתו. היחיד אינו חשוב אלא רק במסגרת השתלבותו בכלל המדינה. המדינה מכוונת את חייו של הפרט והיא קובעת מה טוב לו ומה רצוי לו. המדינה היא מכשיר של רוח הלאום המתגלמת במנהיג .

עקרון שלילת הסוציאליזם והקומוניזם :

הנאציזם מדגיש את קיום המעמדות ואת חוסר השוויון בין הגזעים ובין בני האדם. הנאציזם האמין במדינה סמכותית, בשלטון של קבוצה נבחרת לכן היטלר שלל את הרעיונות של הסוציאליזם והקומוניזם משום שהם דגלו בשוויון חברתי-כלכלי בין בני-האדם ובחברה ללא מעמדות. הקומוניזם האמין בשוויון בין בני האדם ללא ניצול, וללא מעמדות ובהלאמת רכוש. היטלר ראה בקומוניזם אויב מושבע. הוא תיעב את הקומוניזם, כי ראה בו המצאה יהודית וגם חשש מהקומוניזם כרעיון מתחרה, שמושך אחריו רבים.

______________________________________________

פותרים את זה ביחד
כעת, התבוננו בשאלת בגרות על קטע זה:
לחצו כאן ופתרו את שאלה 1 סעיף א.

צריכים מעט עזרה?
חשוב לשים לב למילה "יישום". תלמידים רבים טעו בשאלה זו כשהביאו מקור מן הספר שממחיש את עקרונות האידיאולוגיה הנאצית (עליהם למדנו בדף זה) אך לא את היישום שלהם, כפי שהורתה השאלה.
צפו בסרטון שמסביר מה מבלבל בשאלות כאלו ואיך בכל זאת אפשר לענות נכון על השאלה:


*סרטון זה לקוח מתוך פלייליסט שלם שמנתח ניסוחים מבלבלים בשאלות בגרות, ואיך להתכונן אליהן*