סיכום: כל החומר בתחביר

זיהוי סוג המשפט

למדנו את דרך הזיהוי הבסיסית של סוגי המשפטים שנשענת על אינטואיציה. כדאי להישאר איתה ברמה הראשונית אבל לעיתים, כשהמשפטים נהיים ארוכים יותר או פחות ברורים, היא לא תיתן לנו תשובה מספיק ברורה ולכן נשתמש בשיטה יותר טכנית המופיעה בתרשים הבא:

תרשים זיהוי סוגי משפטים:

 

מילות השעבוד:

·         שֶ/ צירופים המכילים שֶ: כיוון ש, כדי ש, אחרי ש, במקום ש, למרות ש, כְּשֶ

·         אשר/ כאשר/ באשר

·         כי

·         אם, לו, אילו, אילולא, אלמלא, שמא.

·         מילות שאלה: מתי, כיצד, מדוע.

·         מרכאות (ציטוט).

·         ה' הזיקה (ה' שמתחלפת ב-"שֶ")

יכולה להופיע לפני פועל בהווה (התבוננתי בילד היושב על הספסל).

מילת השיעבוד תופיע רק במשפט המורכב. היא תפתח את "המשפט הקטן" שבתוך "המשפט הגדול".

 

1.       תרגול:

 

היא תיכננה תוכניות לקראת החופש שמתחיל היום.

נלך לתרשים – כיצד נזהה את סוג המשפט – ונתחיל לבדוק:

האם יש נשוא אחד או יותר? יש שניים – תיכננה ומתחיל. נסמן אותם.

          נשוא                                                נשוא
היא תיכננה תוכניות לקראת החופש שמתחיל היום.

 

כעת אנו יודעים שלא מדובר במשפט פשוט. כדי לבדוק האם מדובר במחובר או במורכב נבדוק את שני המבחנים: האם יש מילת שיעבוד? כן! – שֶ זו מילת שיעבוד. נבדוק, ליתר ביטחון גם את המבחן השני: האם המשפטים עצמאיים או שמדובר במשפט "בתוך" משפט? הם לא עצמאיים. מדובר במשפט "בתוך" משפט. אם כך, לפי כל המבחנים מדובר ב- משפט מורכב.

תחימת האיברים והפסוקיות

במשפטים בהם יש יותר מהתרחשות אחת – משפט מורכב ומחובר – יש חשיבות לסימון החלקים השונים במשפט.

במשפט מחובר – נקרא לכל התרחשות איבר. האיבר הראשון ייקרא איבר א'. האיבר השני – איבר ב'.

במשפט מורכב – נסמן את המשפט הקטן שבתוך המשפט הגדול. המשפט הקטן ייקרא – פסוקית.

נדגים: