מערכת הפועל
גזרת נל"יה
בגזרה זו נמצאים השורשים האלו - קנ-י/ה, ב-נ-י/ה, פ-נ-י/ה, ח-נ-י/ה, ג-ל-י/ה, ר-צ-י/ה.
מה משותף לכולם? ל' הפועל (האות השלישית של השורש) שלהם היא י/ה.
נלי"ה = נחי ל' הפועל י/ה
נתחיל להכיר את הגזרה על ידי ניתוח הפועל – קָנִיתָ
נעביר ל"הוא בעבר" ונקבל – קנה. נקשיב לצלילים: ק-נה = פ-על.
קנה
פעל
נראָה שאותיות השורש הן ק-נ-ה. עם זאת, הצורה המדויקת לכתיבת השורש תהיה ק-נ-י/ה.
למעט חמישה פעלים שיצויינו בהמשך, בכל פעם שנראה לנו שהשורש נגמר ב-ה' נכתוב - י/ה.
הרעיון מאחורי הכתיבה הזאת הוא שבמקור ל' הפועל הייתה רק י' אבל כיוון שבצורת ה"הוא בעבר" מופיעה ה' מציינים את שתי האותיות. ניתן לראות שה-י היא ל' הפועל המקורית לפי הדוגמאות קניתי, פנינו, חניתָ.
חמשת הפעלים המיוחדים:
חמישה שורשים שבהם ל' הפועל היא ה' מקורית (ולא י' שהתחלפה ב-ה'). בשורשים אלו ל' הפועל היא ה' בלבד (ולא י/ה):
ג-ב-ה (במשמעות של גבוה ולא של גביית כסף), נ-ג-ה, כ-מ-ה, ת-מ-ה, מ-ה-מ-ה.
(אפשר לזכור אותם בעזרת ראשי התיבות גן כתֹם ג-ב-ה, נ-ג-ה, כ-מ-ה, ת-מ-ה, מ-ה-מ-ה.)
נל"יה בהפעיל פועל והתפעל
גזרת נל"יה תתנהג בצורה רגילה יחסית בבניינים פָּעַל, נִפְעַל, הֻפעַל ופֻעַל – הצלילים של צורת ה"הוא בעבר" יהיו זהים לצלילי הבניין.
בבניינים הפעיל פִּעֵל והתפעל צורת ה"הוא בעבר" תישמע ותיראה מעט שונה משם הבניין, באופן הבא:
הרופא הִפְנָה אותי לבדיקה * הוא שִנָּה את התמונה * הסוד הִתְגַּלָּה.
הִפְנָה שִנָּה הִתְגַּלָּה
הִפעִיל פִעֵל התפעל
פ-נ-י/ה ש-נ-י/ה ג-ל-י/ה
צורת ה"הוא בעבר" שונה משם הבניין מפני שה- יה' שבשורש משנה את ההגייה של הצליל שבא לפניה (ה-ה' גורמת לנו לפתוח את הפה לצליל אָה).
פעלים
נוספים בהפעיל: הִקנָה, הִחנָה.
פעלים נוספים בפִעֵל: נִסָּה, כִּנּה.
פעלים נוספים בהתפעל: הִתְפַּנָּה, הִתְרַצָּה.
כשנחפש את הבניין של שורש בגזרת נל"יה (ל' הפועל היא י/ה) נזכור שהסיומת של הבניין עשויה להישמע שונה מהרגיל, נזכור שה-ה' משנה את ההגייה של הצליל שלפניה וכך נזהה מהו הבניין המתאים ביותר.
לדוגמה: שיעור עברית מַקְנֶה ערכים חשובים. מהם השורש והבניין של מַקְנֶה?
נעביר ל"הוא בעבר" ונקבל – הִקְנָה. כעת, נקשיב לצליל ונחשוב כמו איזה בניין זה נשמע.
הניסיון הזה יביא אותנו למסקנה שאין אף בניין שנשמע בדיוק כמו הפועל הזה. בשלב זה נסתכל על הפועל, נשים לב שמדובר בשורש ק-נ-י/ה ואז ניזכר כשהשורש מסתיים ב-י/ה ההגייה שלפני ה-ה' עשויה להשתנות. לכן, נחפש בניין שלפחות ההתחלה שלו תהיה זהה לצליל של ההתחלה של הפועל כשהצליל של סוף הבניין יכול להיות שונה.
במקרה זה, הפעיל יהיה הבניין המתאים ביותר. ההתחלה של הִקְנָה זהה להתחלה של הפעיל. הסוף שונה אבל זה בסדר כי אנו יודעים שזה קורה כך בשורשים שמסתיימים ב-י/ה.
כמו כן, עם התרגול וההכרות, נדע לזהות את הבניין בקלות רבה יותר.
נל"יה בפעול
קבוצה מיוחדת נוספת בגזרה זו היא קבוצת פָעוּל. בדומה לנלמד בגזרת נל"א.
רָצוּי ללמוד לפני המבחן. מהו השורש והבניין של רָצוּי?
נזכיר איך נראה משקל פָעוּל:
שורש כ-ת-ב - כָתוּב
שורש ר-ש-מ - רָשוּם
שורש פ-ת-ר - פָתוּר
רָצוּי גם הוא במשקל פעול, כשהשורש הוא ר-צ-י/ה (כאן מופיעה ה-י' המקורית של השורש).
ר-צ-י/ה – רָצוּי
ר-א-י/ה – רָאוּי
ב-נ-י/ה – בָּנוּי
ג-ל-י/ה – גָּלוּי
פעלי נל"יה ופעלי נל"א במשקל פָעוּל נראים זהה: קָרוּי (ק-ר-א) ו- רָצוּי (ר-צ-י/ה).
איך נבדיל ביניהם? נחשוב על משמעות הפועל ואילו פעלים קשורים אליו:
הוא קָרוּי על שם סבתו – קָרא, לקרוא --> ק-ר-א
בספר חָבוּי מסר חשוב – להחביא, נחבא --> ח-ב-א
השולחן בָּנוּי ממתכת – בנה --> ב-נ-י/ה
המידע גָּלוּי לכולם – גילה --> ג-ל-י/ה