מערכת הפועל

גזרת נל"א

חשבו מה משותף לכל הפעלים הבאים:

                        מ-ל-א, ב-ר-א, ק-ר-א, מ-צ-א, ב-ט-א, פ-ל-א, צ-מ-א, ח-ב-א.

בכולם ל' הפועל (האות השלישית של השורש) היא א'.

גזרת נל"א כוללת פעלים ש-ל' הפועל שלהם היא א' והיא לפעמים "נחה" – לא רואים אותה.

מכאן בא שם הגזרה – נל"א = נחי ל' הפועל א'.

נראה דוגמה לניתוח פועל בגזרה זו:      קָרָאתָ את ההודעה שלי?

נעביר את הפועל לצורת "הוא בעבר" ונקבל – קרא

קָרָא נשמע כמו פָעַל ולכן זה הבניין. נכתוב אחד מתחת לשני:

קרא

פעל

ונגלה שאותיות השורש הן ק-ר-א.

בדוגמה זאת ראינו את ה- א' והיא לא "נחה". ובאמת, ברוב נטיות הפועל של הגזרה הזאת לא יהיו מקרים מיוחדים ואכן נראה את ה-א'.

 

יש קבוצה אחת של מילים בה לא נראה את ה-א': משקל פָעוּל של בניין פעל.

שימו לב לפועל במשפט הזה:                דניאל קָרוּי על שם סבא שלו.

לפי היכרותינו עם משמעות הפועל – מה השורש? קרוי קשור במשמעותו ל-לקרוא ולפיכך אפשר להסיק שהשורש הוא – ק-ר-א.   ה-א' נעלמה.

קָרוּי הוא פועל במשקל פָעוּל (בניין פָעַל).

תזכורת קלה לבניין פָעוּל (לתזכורת גדולה יותר – ראו פרק "משקל פָעוּל"):

בדרך כלל, פעלים בגזרה זאת נראים כך:

שורש כ-ת-ב     - כָתוּב

שורש ר-ש-מ     - רָשוּם

שורש פ-ת-ר     - פָתוּר

אך שימו לב מה קורה כששמים שורש של נל"א:

שורש ק-ר-א     - קָרוּי

שורש נ-ש-א     - נָשוּי

שורש ח-ב-א    - חָבוּי

התהליך שקרה למילה הוא כזה: קָרוּא*>קָרוּי. ככל הנראה צורת קרוא הייתה בעייתית (לקריאה/להגייה) ולכן קרה השינוי. דבר דומה מאוד קורה גם בגזרה הבאה שנלמד – נל"יה. תראו זאת בפרק הבא.

כדי שבכל זאת נוכל לזהות את השורש נעזר במשמעות של המילה, כפי שעשינו בדוגמה קָרוּי.

דוגמה: ניקח את הפועל במשפט הבא. כיום המידע מָצוּי בענן. מהו השורש והבניין של מָצוּי?

ננסה להעביר את הפועל ל"הוא בעבר". נראה שאי אפשר להעביר אותו, אין לפועל צורת עבר. ניזכר שכשזה קורה ואי אפשר להעביר את הפועל לעבר – מדובר במשקל פָעוּל. נזכור שמשקל פָעוּל הוא חלק מבניין פָעַל ולכן זה יהיה הבניין של הפועל.

נרשום את הפועל והמשקל אחד מתחת לשני:    מצוּי

                                                                        פעוּל

נחשוב על אותיות השורש. נראה כאילו אותיות השורש הן מ-צ-י אבל – ניזכר שבמשקל פָעוּל גזרת נל"א מתנהגת כמו נלי"ה ומה שנראה לנו כמו י' הוא בעצם א'. לכן נמצא את השורש לפי משמעות המילה. מצוי בהקשר של המשפט שקיבלנו קשור ל-למצוא, מצא ולכן השורש יהיה מ-צ-א.