מערכת הפועל

בניינים- תופעות לשוניות בבניין התפעל

נתחיל בתרגיל - מהו הבניין של הפועל:  הִתְרַגֵּש ?

הפועל כבר בצורת "הוא בעבר" לכן פשוט נקשיב לצלילים שלו: הִִתְ-רַ-גֵש = הת-פ-על.

נשים לב לפעלים נוספים בבניין התפעל:             התלבש

                                                                                    התחתן

                                                                                    התאהב

                                                                                    התפטר

 

נשים לב לצליל של בניין התפעל וגם להרכב האותיות – הת + שלוש אותיות השורש.

 

עכשיו, מה דעתכם על המילה    הִסְתַּדֵּר   ?       באיזה בניין היא?

היא נשמעת לגמרי כמו התפעל (הס-ת-ד-ר = הת-פ-על) אך משהו באותיות טיפה "התבלבל" – הת' החליפה מקום עם ה-ס'. אז קודם כל נזכור שהמבחן הטוב ביותר לזיהוי הבניין הוא הקשבה לצלילים וגם כאן – הוא יתן לנו את התשובה הנכונה והבניין הוא אכן התפעל.

יש קבוצה גדולה של פעלים בבניין התפעל שמתנהגים באופן דומה – נשמעים כמו התפעל אבל משהו באותיות טיפה "מתבלבל". נסביר כעת על הפעלים האלה, בחלוקה לחמש קבוצות. לימוד זה יעזור לנו בזיהוי השורש והבניין בפעלים כאלה.

הסימון בכוכבית מתייחס לצורות משוערות של המילה.

 

קבוצה 1 – כאשר פ' הפועל היא ש' או ס' המוספית ת' מתחלפת עם פ' הפועל

הסתדר – בואו נבין מה קרה למילה:
השורש של הסתדר הוא ס-ד-ר. כששמים את השורש הזה בתבנית של התפעל יוצא הִתְסַדֵּר, אם ננסה לומר זאת נראה שקצת קשה להגות (להגיד) את זה. מסיבה זו ה-ת' וה-ס' החליפו מקום והמילה הפכה ל – הִסְתַדֵּר.

התסדר*> הסתדר.

אותו הדבר קרה במילים האלו: השתתף, השתכר, הסתרק, הסתכן, השתפר.

 

קבוצה 2 – כאשר פ' הפועל היא צ' המוספית ת' מתחלפת עם ה-צ' וגם ה-ת' הופכת ל- ט'

מה דעתכם על הבניין והשורש של הִצְטַלֵּם  ?

נקשיב לצלילים: הצ-ט-לם = הת-פ-על. והשורש? לפי הכרותינו עם המילה (לצלם, צילמתי..) נוכל לזהות שהשורש הוא צ-ל-מ. אז מה בעצם קרה ואיך הגיעה לפועל האות ט'?

התצלם*> הצתלם*> הצטלם.

השלב הראשון קרה מאותה הסיבה שהופיעה בקבוצה הקודמת – כי קשה להגות את זה. השלב השני קרה מסיבות היסטוריות שקשורות באופן ההגייה הקדום של ט' וצ' (נקרא - הגייה נחצית).

אותו הדבר קרה במילים האלו: הצטער, הצטרף, הצטמק, הצטדק, הצטיד, הצטנע.

עלינו לזכור שה-ט' במקרים האלו נחשבת למוספית בניין (במקום ה-ת') והיא לא חלק מהשורש.

 

קבוצה 3 – כאשר פ' הפועל היא ז' המוספית ת' מתחלפת עם ה-ז' וגם ה-ז' הופכת ל-ד'

ניקח את הפועל – הִזְדַקֵּן           מה דעתכם על הבניין והשורש של המילה?

נקשיב לצלילים: הז-ד-קן = הת-פ-על ß בניין התפעל.

מה לגבי השורש? לפי הכרות עם המילה נוכל לזהות שמדובר בשורש ז-ק-נ.

אז מה בעצם קרה פה? התזקן*> הזתקן*> הזדקן.

בשלב הראשון ה-ת' וה-ז' התחלפו מאותה סיבה שהייתה לנו קודם (קשה להגות את זה), בשלב השני ה-ת' הפכה לד'. נשמע מוזר אבל בעצם ת' שמתחלפת עם ד' זה דבר שקורה לפעמים בעברית (למשל, שימו לב לזה: האם ייתכן שכשאתם אומרים את המילה אתגר זה נשמע כמו אדגר ?).

אותו הדבר קרה במילים האלו: הזדקק, הזדרז, הזדמן.

עלינו לזכור שה-ד' במקרים האלו נחשבת למוספית בניין (במקום ה-ת') והיא לא חלק מהשורש.


קבוצה 4 – כאשר פ' הפועל היא ט' או ד' המוספית ת' נשמטת ובמקומה יופיע דגש בפ' הפועל

בקבוצה זו הזיהוי הוא קצת יותר קשה. הצליל די שונה מהתפעל רגיל וגם הפעלים שבה פחות מוכרים. עם זאת, זאת קבוצה קטנה מאוד של פעלים. הכרות בסיסית תעזור בזיהוי.

ניקח את הפועל – הִטַּגֵן             (למשל כמו במשפט – הבצל הִטַּגֵּן במחבת).

זה מה שקרה: התטגן*> הטטגן*> הטגן

בשלב הראשון ה-ת' הפכה ל-ט'. זה קורה לפעמים בעברית שאות נהיית דומה לאות שבאה אחריה. בשלב השני ה-טט הפכו ל-ט' אחת עם דגש. גם זאת תופעה מוכרת בעברית – שתי אותיות זהות מתלכדות לעיתים לאות אחת עם דגש.

אותו הדבר קרה בפעלים: הִדַּבֵּק, הִדַּפֵּק, הִטַּגֵּן, הִדּיֵּן. 

 

קבוצה 5 – כאשר פ' הפועל היא ת' היא נשמטת ובמקומה יופיע דגש בת' המוספית

גם פה מדובר בקבוצה קטנה של פעלים.

שימו לב לפועל בשפט הבא - התלמיד הִתַּמֵּם. זה מה שקרה:

הִתְתַמֵּם*> הִתַּמֵּם

ת'ת' הפכו לת' אחת עם דגש. כאמור, זוהי תופעה מוכרת בעברית בה שתי אותיות זהות מתלכדות לאות אחת עם דגש.

אותו הדבר קרה בפועל: הִתַּמֵר.

אלו הן חמש הקבוצות המיוחדות של התפעל. נדגיש כי אתם לא מתבקשים לתאר את ההסברים המתוארים למעלה. אתם תתבקשו רק לציין את השורש ואת הבניין של הפועל. ההסברים נועדו לסייע בהבנת התהליך. הבנת התהליך מסייעת בזיהוי הבניין והשורש.

 

תרגול:

הִסְתַּבַּכְתִי עם התרגיל הזה.      מהו השורש והבניין של הסתבכתי?

נזכור להעביר את הפועל לצורת "הוא בעבר" – הסתבך. נקשיב היטב לצלילים ונזהה שמדובר בבניין התפעל.

הסתבך
התפעל

כשנכתוב את הפועל והבניין אחד מתחת לשני נזהה שאף על פי שהפועל נשמע כמו התפעל משהו באותיות "התבלבל". נזכור שזה יכול לקרות בהתפעל.

לגבי השורש – נוכל להיזכר שלעיתים פ' הפועל מתחלפת עם המוספית ת' של התפעל וכך נזהה שהשורש הוא ס-ב-כ. דרך נוספת היא לחשוב על פעלים נוספים במשמעות דומה – לסבך, מסובך, סיבך – וכך לזהות שה-ס' היא בשורש וה- ת' לא בשורש.