מערכת הפועל

זמן

כשאנחנו חושבים על זמן, אנחנו חושבים על שלושה זמנים: עבר, הווה ועתיד.

בעברית ישנם ארבעה זמנים דקדוקיים:

הסתפרתי, חשבתם, הרגיש – הם דוגמאות לפעלים בזמן עבר (המציינים פעולות שכבר התרחשו).

מבקש, מתלבטות, שומר – הם דוגמאות לפעלים בזמן הווה (המציינים פעולות שמתרחשות כעת. זמן הווה נקרא גם בינוני).

נדבר, תתאמן, תסדרו - הם דוגמאות לפעלים בזמן עתיד (המציינים פעולות שיתרחשו בהמשך).

שְמַע, היזהרי, כִתְבוּ – הם פעלים על דרך הציווי (פקודות או הוראות).

 

טיפים לזיהוי הזמן של הפועל:

• נצרף ביטוי זמן שמתאים לכל אחד מהזמנים ונבדוק מה הכי מתאים.
  דוגמה:

הסתפרתי במספרה שבפינה.   באיזה זמן הפועל  הסתפרתי?

נשאל: מה הכי מתאים? הסתפרתי אתמול (עבר), הסתפרתי עכשיו (הווה) או הסתפרתי מחר (עתיד)?

הסתפרתי אתמול זוהי הצורה המתאימה ביותר ולכן הפועל הוא בעבר.

• עתיד וציווי עלולים להישמע דומה. כשאנו מתלבטים בין עתיד לציווי נוכל להשתמש בשלוש השיטות האלו:

1.     ננסה לחשוב על שתי האפשרויות ונראה מה יותר מתאים

2.     נחשוב על משמעות הציווי (הבעת ציווי/איסור/ פקודה/אזהרה) ונבדוק אם היא מתאימה.

3.     נזכור שבעתיד יש אותיות אית"ן בתחילת המילה.

לדוגמה:          הַקְשִׁיבוּ לדברי חבריכם.           מהו הזמן של הַקְשִׁיבוּ ?

כשאנו מתלבטים בין עתיד לציווי:

• נחשוב כיצד היינו אומרים את הפועל בצורת העתיד ה"רגילה". במקרה של המשפט שלנו – תקשיבו. כך אנו מבינים שהקשיבו זו לא צורת העתיד. 
• כמו כן, לפי המשפט ניתן להרגיש במשמעות של ציווי (מעין פקודה) 
• ובנוסף, אין אף אחת מאותיות אית"ן בתחילת המילה.

כך אנו יודעים שהזמן של המילה הקשיבו הוא ציווי.