סיפורי אבות - תקציר

בראשית ט"ז

תקציר

מעשה אמיץ ואצילי שבו נוקטת שרי (שרה) מתגלה בהמשך כדבר שפגע בה ("בומרנג"). ניסיונה לגייס את אברם לצדה נכשל, וכשהיא לוקחת את השליטה בחזרה לידיה, היא פוגעת בהגר שפחתה המצרית, אשר בורחת למדבר מצרים מפניה. שם פוגשת הגר במלאך ה', המגלה לה את שעתיד לקרות לה ואף דורש ממנה לחזור להתענות תחת ידי גבירתה שרי, כדי שלא תישקף סכנת חיים לבן שבבטנה.

סיכום הפרק

המבנה הספרותי של פרק זה הוא מבנה דרמטי. פס' א' הוא פתיח לפרוזה (סיפורת) קלאסית - יש בו אקספוזיציה המציגה את הדמויות וכן את הרמז לבעיה/סיבוך/קונפליקט בהמשך העלילה. במצג הפתיחה מוצגים האדונים אברהם ושרה ולעומתם השפחה המצרית הזרה הגר. וכן רמז לסיבוך כי שרה עקרה.

בשל עקרותה של שרי היא מבקשת מאברם לבוא אל הגר (=לשכב עמה) "ולהיבנות ממנה", כלומר להביא ממנה בן (או לבנות באמצעותה משפחה).

הגר היא השפחה המצרית של שרי, שסביר להניח כי ניתנה לה בזמן ירידתה עם אברם למצרים בתקופת הרעב (י"ב, ט"ז), ולפי חוקי המזרח הקדום אישה עקרה יכולה הייתה לדרוש משפחותיה להיכנס להיריון מהאדון ולמסור לגבירה את הילדים, שייחשבו כשלה (עבדים ושפחות נחשבו לרכוש של האדון והגבירה, וכך גם ילדיהם שנולדו בתקופת עבדוּתם).

גם כאן הקשר בין אלוהים לפריון ולהולדה ברור למאמין: שרי בפסוק ב' מייחסת את העקרות לה' "עצרני ה' מלדת" כמו שאברם בברית בין הבתרים אמר לה' "הן לי לא נתת זרע" (ט"ו, ג').

_____________________

ממשיכים לחפור:

אברהם לא טען בפרק ט"ו שה' גרם לו להיות עקר אף שהאמין שהפריון הוא מה'. אברהם לא טען אצל מי הבעיה (אצלו או אצל שרה או אצל שניהם). שרה בטוחה שהבעיה רק בה, כי ה' הבטיח לאברהם בן ביולוגי, אולם ההבטחה היתה בלשון זכר יחיד. הוא לא אמר שיוולד לו בן משרה (כפי שיבטיח לו בפרקים י"ז וי"ח). לכן, מציעה לאברהם לבוא להגר (לשכב עם הגר) כדי לממש את ההבטחה האלוהית.

_____________________

אברם "שומע" את שרה. מקשיב ואולי מהנהן בהסכמה אך לא נוקט מעשה פיזי. לא לוקח את הגר לחדרו. זאת מתוך התחשבות בשרה (אולי הציעה זאת רק מנימוס או רק בגלל שכך היה מקובל במזרח הקדום). אך גם שרה מגלה רגישות כלפי אברהם ולכן לוקחת את שפחתה ונותנת אותה בצורה אקטיבית לאברהם.

בפסוק ד כתוב: "וַיָּבֹא אֶל-הָגָר, וַתַּהַר" מריבוי הפעלים ניתן להסיק כי היא נכנסת להיריון ממנו כבר בפעם הראשונה (ובלשון חז"ל "מביאה ראשונה"). אלא שכאן מתרחשת תפנית בעלילה - שינוי בהתנהגותה של הגר ויחסה לגבירתה: "ותרא כי הרתה ותקל גבירתה בעיניה". מהרגע שמבינה הגר שהיא בהיריון מאברהם, היא מזלזלת בשרי וככל הנראה, לא מתנהגת לפי הוראותיה כימים ימימה. התנהגות זאת מביאה את שרי לכעס גדול ולהטלת האשמה על אברם. מחוסר אונים ותסכול שרה אומרת לאברהם חֲמָסִי עָלֶיךָ (הפגיעה בי עליך = בגללך/אשמתך). שרה מטיחה באברהם: יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ - כלומר: ה' יעשה דין וצדק בינינו אם לא תפעל לפתור את הבעיה שנוצרה. שרה דורשת מאברהם שיעמוד לצדה מול הגר אולם אברם מצדו אינו נוקט עמדה פעילה, ובאופן סביל אומר לשרי שתטפל בהגר בדרך לפי ראות עיניה עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ = בדרך הנכונה לדעתך, שכן היא שפחתך ואת הממונה עליה.

שימו לב לריבוי הכינויים: שרה מכנה את הגר כאשתו של אברהם ( וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה) ואילו אברהם מכנה אותה שִׁפְחָתֵךְ גם אחרי ששכב עם הגר.

שרי מחליטה לענות את הגר עד שזאת בורחת למדבר.

_____________________

ממשיכים לחפור:

התנ"ך לא מפרט כיצד הגר מזלזלת בשרה ולא כיצד שרה מענה את הגר. זהו סגנון הסיפור המקראי, סגנון "אלפטי" (חסר), שנועד שהקורא ישלים את הפערים בעצמו. התנ"ך משמיט פרטים שאינם נחוצים לשם העברת המסר החינוכי של הסיפור. לא רלוונטי כיצד שרה פגעה בהגר, ממש כמו שלא רלוונטי כיצד רצח קין את הבל, היה עליהם לפעול ברגישות.

_____________________

את השיא הדרמטי יפתור המלאך אשר יפגוש את הגר ויוביל ל"התרה" של הקונפליקט/סיבוך.

מלאך ה', הנשלח להושיע את הגר במדבר, הוא הוכחה נוספת לכך שה' מחויב לבריתו עם אברם, שכן הוא דואג לזרעו שבדרך. המלאך פוגש את הגר ליד המעיין במדבר, ובדבריו נמצאים רמזים שעשויים לסייע להגר להבין שהוא מלאך ה': הוא פונה אליה בשמה הפרטי (יודע מי היא ואף היכן היא עובדת/מהיכן היא ברחה, אך היא אינה יודעת מי הוא).

_____________________

ממשיכים לחפור:

שימו לב, המלאך שואל שאלה והיא מעוררת קושי דתי? וכי אינו יודע את התשובה?

פתרון: זו שאלה רטורית שתפקידה שתודה באשמה שזה לא בסדר שברחה מהבית.

מזכיר את השאלות הרטוריות ששאל ה' את אדם וחוה בסיפור חטא עץ הדעת בבראשית ג'.

_____________________

הוא מנבא לה צאצאים רבים שייצאו ממנה, מנבא על הבן שייוולד לאברם ולה וכן דורש ממנה לקרוא לו בשם ישמעאל (מדרש שם: כי ה' שמע את מצוקתה). הגר מתפלאת שמלאך ה' מתגלה אליה גם פה במדבר? ("הֲגַם הֲלֹום רָאִיתִי?") כי היא האמינה באלוהות מקומית ולא באלוהות אוניברסאלית.

המלאך מברך את ישמעאל: הוא יהיה פֶּרֶא אָדָם (חסר מעצורים-יעשה מה שבא לו). יָדוֹ בַכֹּל (יתעסק בכל דבר), וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו יִשְׁכֹּן (ישלוט בקרובים לו).

הגר קוראת לבאר שעל ידה פגשה את המלאך "באר לחי רואי", מדרש שם: כלומר הבאר לה' (היא מכנה את ה' בשם "חי") שראה אותה ואת המשבר שלה, ולאחר מכן חוזרת להתענות תחת גבירתה, כמצוות המלאך, ויולדת את ישמעאל לאברם, בהיותו בן 86 שנים.

פותרים את זה יחד

כעת פתרו שאלת בגרות על קטע זה

לחצו כאן, ופתרו את שאלה 2 סעיפים א-ג

צריכים מעט עזרה?

שאלות/הערות להכוונה

א1, שימו לב, לא מספיק לרשום כי היא עקרה צריך להסביר מה היא רצתה וכיצד הפתרון שלה יפתור את הבעיה.
א2, תשובה זו יש לענות לאחר לימוד פרק כ"א.
ב1, שימו לב, יש להתייחס רק לפסוקים ג-ה ולא למסופר בפסוק ו'!
ב2, הסתייגות=אי הסכמה. יש להציג במה הוא מגלה כלפיה הזדהות אולם מצד שני במה הוא חולק עליה
ג1. יש לענות על שאלה זו לאחר לימוד פרק יח. (עולה בקנה אחד = תואם/דומה).
ג2. כל תשובה מבוססת תתקבל. יש לתאר התנהגות אחת הדמויות ואז לציין מה מעורר בה הזדהות.

רושמים במחברת

מונחים חשובים: אקספוזיציה, חוקי מזרח הקדום, ריבוי פעלים, ריבוי כינויים, קושי דתי, מדרש שם, אלוהות מקומית/אוניברסאלית (מבנה/שיא דרמטי, קונפליקט/סיבוך, התרה, שאלה רטורית, סגנון אליפטי).
מילים חשובות: אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה, וַיָּבֹא אֶל-הָגָר, וַתַּהַר, וַתֵּקַל, חֲמָסִי עָלֶיךָ, יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ, עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ , פֶּרֶא אָדָם, יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן, הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי?