חוק יסוד ישראל – מדינת הלאום היהודי חוק הלאום

הוויכוח על חוק הלאום

נימוקים נגד חוק הלאום[1] (חובה לדעת נימוק אחד)

1.      ישראל מדינה דמוקרטית - בנוסח החוק לא מוזכרת חשיבות השמירה על עקרונות הדמוקרטיה וזכויות האדם בישראל, ברוח הכרזת העצמאות. המילה דמוקרטיה כלל אינה מוזכרת בחוק.

2.      ערך השוויון  - חוק היסוד אינו מזכיר את ערך השוויון ואת החובה להעניק שוויון זכויות מלא גם לאזרחיה הלא יהודיים של המדינה ולכלל המיעוטים בישראל. בהכרזת העצמאות יש התחייבות מפורשת להענקת שוויון זכויות מלא למיעוטים החיים במדינה, אך בחוק אין להתחייבות זו ביטוי כלל.

3.      ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - עיגון ההיבט היהודי של המדינה בחוק הלאום מביא להפרת האיזון בין ישראל כמדינה יהודית לבין ישראל כמדינה דמוקרטית, מכיוון שאין אזכור לדמוקרטיה ולערכיה בחוק.

4.      התיישבות יהודית - החוק מגדיר את ביסוס ההתיישבות היהודית כערך לאומי אותו תקדם המדינה. הדבר עלול להוביל להדרה גזעית של המיעוטים ביישובים ולפגיעה קשה בשוויון ובכבוד האדם.

5.      מעמד השפה הערבית – החוק פוגע במעמדה הקיים של הערבית כשפה רשמית. ניתן לקבוע כי לעברית מעמד גבוה יותר כשפת המדינה, אך אי הגדרת הערבית כשפה רשמית פוגע במיעוט הגדול הדובר ערבית בישראל.

6.      הקשר עם יהדות התפוצות – החוק מגדיר שישראל צריכה לפעול רק בתפוצות לטיפוח הקשר עם יהדות התפוצות. כלומר – בישראל היא אינה צריכה לעשות זאת. ניסוח זה נעשה מתוך חשש של המפלגות החרדיות שאם ינוסח אחרת, החוק יחייב את המדינה להכיר בזרמים הלא אורתודוכסיים ביהדות, שבחו"ל הם הרוב (רפורמים וקונסרבטיבים).

 

נימוקים בעד חוק הלאום[2] (חובה לדעת נימוק אחד)

1.      מדינת הלאום היהודי - חוק הלאום אכן מעניק מעמד לא שוויוני ללאום היהודי במישור של הגדרה עצמית – מדינה יהודית בארץ ישראל, אולם זהו מעמד לגיטימי משום שישראל הינה מדינת לאום יהודית ולכן יש חשיבות על שמירת זהותה כמדינה יהודית, בית ללאום היהודי.

2.      ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - החוק מחייב את בתי המשפט לערוך איזון נכון במקומות בהם יש התנגשות בין זכויות הפרט לבין ערכים לאומיים. עד חקיקת חוק הלאום ניתנה עדיפות אוטומטית לזכויות האדם, וכעת יחויבו בתי המשפט לאזן בין ישראל כמדינה דמוקרטית לבין ישראל כמדינת הלאום היהודי.

3.      ערך השוויון - החוק אינו נוגע כלל במישור של זכויות הפרט ולכן אזכור ערך השוויון אינו מתאים לתוכנו. יש לחוקק חוק יסוד המגדיר את נושא השוויון, במסגרת חוקי היסוד האחרים המדברים על זכויות אדם (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק).

4.      ערך השוויון - הזכות לשוויון המעוגנת בחקיקה בישראל, ועל כן החוק אינו פוגע בערך השוויון בהיבט של זכויות האדם.