היסודות החוקתיים במדינת ישראל
חוקי היסוד וההבדלים בין חוק יסוד לחוק רגיל
חוקי יסוד מהווים את פרקי החוקה העתידית לפי פשרת הררי. חוק יסוד הוא חוק השונה מחוק רגיל במעמד, בתוכן ובצורה.
בישראל נחקקו 13 חוקי יסוד.
ישנה מחלוקת פרשנית האם לחוקי היסוד בישראל יש מעמד חוקתי לפני שנעשה הליך לאגדם לחוקה מאוחדת. בעבר סבר בית המשפט שאין להם מעמד חוקתי. בשנת 1995 שינה בית המשפט את פסיקתו והכריז שיש לחוקי היסוד מעמד של חוקה וזהו המצב המשפטי כיום.
ההבדלים בין חוק יסוד לחוק רגיל
ההבדלים בין חוק יסוד לחוק רגיל באים לידי ביטוי בשלושה ממרכיבי החוקים: מעמד, תוכן, צורה.
א. מעמד חוקי היסוד: לחוקי היסוד מעמד על הנוצר באמצעות שני מרכיבים:
- שריון סעיפי החוק: השריון מבטיח ששינוי החוק יעשה אך ורק ברוב מוחלט של יותר ממחצית חברי הכנסת (לפחות 61 חברי כנסת) או ברוב מיוחס שהוא גדול יותר מרוב מוחלט. מטרת השריון היא למנוע שינויים שיעשו על-ידי רוב רגיל, מזדמן, בכנסת.
- עליונות חוקי היסוד על חוקים רגילים – באה לידי ביטוי בשתי דרכים:
1) פסקת הגבלה: פסקה שמגבילה את המחוקקים מלחוקק חוק שנוגד את חוקי היסוד, אלא אם כן התקיימו שלושה תנאים:
1) החוק הולם את ערכיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית – מגן על ערכי המדינה.
2) החוק נחקק למען מטרה ראויה.
3) החוק אינו פוגע בעקרונות היסוד של המדינה במידה העולה על הנדרש.
2) הוראה בחוק יסוד גוברת על הוראה בחוק רגיל – כל חוקי היסוד עליונים על חקיקה רגילה. במקרה של סתירה ביניהם – הוראת חוק היסוד גוברת. לא ניתן לשנות חוק יסוד בתקנות לשעת חירום.
ב. תוכן חוקי היסוד:
חוקי היסוד עוסקים בתכנים של חוקה:
- החזון של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
- הגדרת מבנה השלטון וסמכויות רשויות השלטון במדינה – כיצד ייבחרו ומה מותר ואסור להן לעשות.
- שמירת זכויות האדם והאזרח במדינת ישראל.
ג. צורתם של חוקי היסוד:
· כותרת: יצוין שזהו חוק יסוד.
· ניסוח: החוק ינוסח במילים כלליות (לא מפורט).
· לא תצוין שנת החקיקה, כדי להדגיש שאין משמעות לזמן שבו נחקק החוק (בהשוואה לחקיקה רגילה שבה יש משמעות לתאריך משום שחוק מאוחר מבטל חוק קודם באותו הנושא).