עקרון שלטון החוק

מאפייני שלטון החוק

לעקרון שלטון החוק שלושה מאפיינים:

1.      החוק נחקק על-ידי הרשות המחוקקת, הנבחרת על-ידי העם ומייצגת אותו, ונובע מתוך הנורמות, הערכים והמנהגים במדינה. הוא קובע את הזכויות והחובות של תושבי המדינה ושל רשויות השלטון, ואת גבולות המותר והאסור לתושבי המדינה ולשלטון. החוק שוויוני מבחינת התוכן והאכיפה שלו והוא חל על כלל האזרחים והשלטון באופן שוויוני. לחוק יש עליונות והוא השולט, לא אנשים, ולכן כל רשויות השלטון והאזרחים מחויבים לציית לו, גם אם יש עליו חילוקי דעות.

2.      כלליות – החוק הוא כללי ומשמעות הדבר היא שהוא חל על כלל האזרחים בצורה שוויונית. לאזרח הכול מותר, חוץ ממה שקבוע בחוק, ואילו לשלטון הכול אסור, חוץ ממה שהחוק מסמיך אותו לעשות.

3.      פומביות ובהירות – האנשים החיים במדינה ורשויות השלטון צריכים לדעת מה מותר להם ומה אסור להם לעשות, כדי שידעו כיצד להתנהל בחיים במדינה בלי לעבור על החוק. לכן חובה לפרסם את החוק לציבור, וחובה שהחוק יהיה בהיר וברור לכל אדם. זאת כדי למנוע התנהלות שרירותית של השלטון כלפי האזרחים ופגיעה בזכויותיהם.

החוק מביא לידי ביטוי את ערכי החירות והשוויון, שהם הערכים המרכזיים בדמוקרטיה:

שוויון – משום שהוא חל באופן שוויוני על כלל האזרחים ורשויות השלטון.

חירות – החוק מתקיים בנפרד מזכויות אדם ולעיתים אף סותר אותן, משום שלעיתים הוא פוגע בזכויות אדם במטרה לשמור על הסדר והביטחון במדינה. ישנו וויכוח בין הוגי הדעות השונים לגבי היחס בין ערך החירות לבין השמירה על זכויות אדם. יש הסבורים שעל החוק לבטא את עקרונות הצדק, המוסר וזכויות האדם, ויש אחרים שסבורים שהחוק קיים בנפרד מזכויות האדם ולכן יכול לעיתים גם לסתור אותן.