זכויות האדם והאזרח

4. הזכות לשוויון (ונגזרותיה)

הזכות לשוויון היא זכותו של כל אדם לקבל מהשלטונות יחס שווה, ללא הבדל דת, גזע, מין או כל סיבה אחרת. 
המדינה חייבת לפעול בצורה שוויונית כלפי כל בני האדם ולהתייחס אליהם באופן שווה.
הזכות לשוויון נובעת מערך השוויון, לפיו כל בני האדם נולדו שווים בערכם ובזכויותיהם.
את ערך השוויון מחויבים לקיים לא רק המדינה אלא גם גופים פרטיים הנותנים יחס ושירות לבני אדם.

השוויון בא לידי ביטוי בהיבטים שונים:

• שוויון בפני החוק מחייב שהחוק יחול באופן שווה על כולם ושכולם יהיו מחויבים לציית לו
• שוויון פוליטי מאפשר לקבל זכות הצבעה שווה לרשויות השלטון לכלל האזרחים
• שוויון הזדמנויות כלכלי-חברתי מאפשר לכל אדם שוויון הזדמנויות, ללא קשר למצבו הכלכלי ולמעמדו החברתי
  (למשל: אסור לסרב לקבל אדם למוסד לימודי בגלל השתייכותו לקבוצה חברתית או עדה מסוימת).

האם מותר לפעמים להתייחס לאנשים בצורה לא שוויונית?

לפעמים המדינה, המוסדות שלה, עסקים או אנשים פרטיים מתייחסים אל בני האדם האחרים באופן לא שוויוני.
נציג שלוש דרכי פעולה (מדיניויות) במסגרתן מתקיים יחס לא שוויוני:

         א.         אפליה פסולה – מתן יחס לא שוויוני ללא סיבה מוצדקת. אפלייה פסולה קיימת אך אינה דמוקרטית והחוק אוסר אותה. (למשל: החוק אוסר אפליית אנשים על פי צבע עורם בכניסה למועדון, אפילו שהמועדון הינו עסק פרטי)

         ב.         העדפה מתקנת – מתן יחס לא שוויוני לאוכלוסיות מסוימות, לקבוצות חלשות בחברה, אשר סבלו מקיפוח או מפערים בהישגים. היחס הלא שוויוני ניתן מסיבות מוצדקות ולזמן מוגבל, במטרה לצמצם או לסגור פערים אלו. כאשר מגיעים ליעד שנקבע לצמצום הפער – היחס הלא שוויוני נפסק. היחס הלא שוויוני אינו בהכרח רלוונטי לבעיה ממנה סובלת הקבוצה, למשל – קבלה של אנשים מאוכלוסיה חלשה יותר ללימודים באמצעות שריון מקומות לחברי קבוצה זו, כדי לטפח את רמת ההשכלה של הקבוצה ובכך להביא לצמצום פערים כלכליים. העדפה מתקנת היא לפעמים שנויה במחלוקת- לא כולם מסכימים שיש לתת יחס מועדף לאנשים מסוימים בכדי לתקן את המצב (לדוגמה: יש מחלוקת אם לתת העדפה לנשים, או לאנשים מהפריפריה, או לנכים בקבלה לעבודה באוניברסיטה. מצד אחד אלו אוכלוסיות שפחות מגיעות להרצות באוניברסיטה, מצד שני ההעדפה המתקנת של אוכלוסיות אלה פוגעת בסיכויים של אנשים מוכשרים מאוד מקבוצות אחרות להתקבל).

          ג.         הבחנה – כאשר יש הבחנה בין אנשים שונים - מוצדק לתת להם יחס שונה. הבחנה היא מתן יחס לא שוויוני לבני אדם שונים מסיבות מוצדקות, כאשר השוני ביניהם רלוונטי ליחס הלא שוויוני. למשל – מתן תו חנייה לנכים בלבד, ולא למי שאינו נכה, התאמות בחינה ללקויי למידה בלבד ועוד. אלו מצבים בהם ברור לנו שהיחס הלא שוויוני מוצדק, כי יש שוני בנסיבות בין האנשים. היחס הלא שוויוני אינו מוגבל בזמן, והוא מתקיים כל זמן שהבעיה קיימת. 

ההבדלים בין הבחנה להעדפה מתקנת:

ייתכן שתתבקשו להבחין האם במקרה מסוים מדובר בהבחנה או בהעדפה מתקנת.
אלו ההבדלים: