המאפיינים היהודיים של המדינה
סמלי המדינה
סמלי המדינה הקבועים בחוק מבטאים את זהותה היהודית.
שלושת סמלי המדינה הם:
א. סמל המדינה – מנורת בית המקדש, משני צדדיה ענפי זית ומתחתיה השם "ישראל".
- מנורת בית המקדש –
כפי שהיא מופיעה על שער טיטוס ברומא, נקבעה כסמל המדינה.
המנורה שימשה בעבודת הקודש בשני בתי המקדש, עד שנפלה לידי הרומאים עם כיבוש ארץ ישראל ע"י טיטוס וחורבן בית המקדש השני.
לאחר החורבן המנורה מתחילה לסמל את התקווה והכמיהה לחזרה לארץ ישראל. לכן היא נבחרה לסמל את עצמאות ישראל במדינת ישראל המודרנית. - ענפי הזית – מסמלים את השלום. מקורם בסיפור שובה של היונה שנשלחה ע"י נוח לבדוק אם המבול הסתיים. היונה מביאה במקורה את ענפי הזית כסמל לתום המבול ולחזרה בשלום ליבשה.
- מתחת למנורה – השם "ישראל".
ב. דגל המדינה
הדגל מבטא יסודות לאומיים והיסטוריים המראים את הקשר בין מדינת ישראל לערכים יהודיים מסורתיים:
o צבעי התכלת-לבן נבחרו בשל צבעי הטלית ובגדי הכוהן הגדול. שני פסי התכלת מסמלים את הטלית, שגם עליה יש פסים.
o מגן הדוד הוא סמל יהודי לאורך הדורות.
o דגל זה נבחר כדגלה של התנועה הציונית עוד בראשית דרכה.
ג. המנון המדינה – "התקווה"
· מילות ההמנון נכתבו ע"י נפתלי הרץ אימבר בשנת 1878. כשהשיר התפרסם הוא עורר הדים רבים והושר בפי כל בישראל ובחו"ל.
· ההמנון מבטא את שאיפת העם היהודי לחזור לארצו ולחדש בה את חירותו המדינית.
· שני בתיו הראשונים של השיר אומצו (בשינויים קלים) כהמנון התנועה הציונית עוד לפני קום המדינה.
· עם קום המדינה הוא הפך להמנון הרשמי של מדינת ישראל.