המאפיינים היהודיים של המדינה

מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית במרחב הציבורי

מעמדה של השפה העברית כשפה הרשמית 


שפה לאומית נחשבת לסממן מובהק של זהות לאומית מודרנית

עד קום המדינה היו בישראל שלוש שפות רשמיות: אנגלית, עברית, ערבית. 

לאחר קום המדינה – מתבטל בחקיקה מעמדה של האנגלית כשפה רשמית. 


חיזוק מעמדה של השפה העברית בעקבות "חוק הלאום" (בשנת 2018)


עד לחקיקת חוק הלאום לעברית לא היה בחוק מעמד כשפה הרשמית היחידה של ישראל. כאמור, נותרה החקיקה מתקופת המנדט של עברית וערבית כשפות רשמיות. חוק הלאום מעניק לעברית מעמד כשפה הרשמית של ישראל, כביטוי לאופייה היהודי של המדינה. לפי חוק הלאום – לערבית מעמד מיוחד שלא ייפגע כתוצאה מהחוק, וצריך להסדיר את מעמד הערבית בחקיקה נפרדת. עד כה לא הוסדר מעמד השפה הערבית בחוק. 


לוח השנה העברי


הצהרהלוח השנה העברי הוא לוח השנה הרשמי של מדינת ישראל. הכרזה זו היא ביטוי לאופייה היהודי של המדינה.

חופשות ושביתה מעבודה: החגים היהודיים הינם ימי השבתון הרשמיים במדינה. גם מי שאינו משתמש בתאריך עברי ביום יום יוצא לחופשות וסוגר את העסק בימים אלה, על פי התאריך העברי.

חוק השימוש בתאריך העברי:  חוק השימוש בתאריך העברי קובע שעל כל מסמך רשמי של מוסדות המדינה חייב להופיע התאריך העברי.