פגישה, חצי פגישה - רחל

בית ראשון

שתי השורות הראשונות מציגות לנו את הסיטואציה הבסיסית שממנה, כתגובת שרשרת בלתי נמנעת, זורם השיר עד לסיומו.

אותה סיטואציה המתארת מפגש היא המאיצה את פרץ הרגשות. 

לכאורה, מה שקרה במפגש הזה הוא מעט מאוד: בקושי פגישה (חצי פגישה), מבט אחד, מהיר (חטוף), קטעי ניבים סתומים (מילים, ביטויים), בקושי מובנים: ביטויים של המעטה, רק זה בסך-הכל. 

באופן מפתיע, בשתי השורות הבאות של בית ראשון מתוארת תגובה כביכול לא פרופורציונית למעט הזה. "ושוב...הכל", החוזר פעמיים להדגשה, הצפה, פרץ של רגשות שהודחקו, משבר (גלים גבוהים של ים סוער) של רגשות סותרים- אושר ודוי (סבל, צער).

מה הנסיבות של אותו מפגש דרמטי? 

אם היה זה רומן ריאליסטי היו בוודאי נותנים לקורא פרטים מלאים, אך כאן, בשיר הלירי, הכל מרומז והקורא יכול "להשלים פערים".
האם נרמז כאן מפגש בין המשוררת לגבר שעמו היא ניהלה בעבר פרשת אהבה סוערת, שהיה בה גם אושר וגם כאב ואכזבה, והמפגש החטוף ביניהם, כעבור זמן, לאחר הפרידה, עורר בה  הכל מחדש, פרץ של רגשות?
ואולי אין זה דווקא מפגש מחודש עם אותו גבר, אלא התאהבות חדשה, ולמרות שהיא החליטה להיחסם בפני אהבות חדשות שמסכנות אותה- הנה, הספיק מפגש\מבט אחד כדי  להיסחף שוב ו"לאבד שליטה".

לחזרה לניתוח השיר