רק על עצמי - רחל

בית שלישי

בבית השלישי ההשוואה\האנלוגיה בין המשוררת לנמלה לא מופיעה במפורש, אך מוטיב ה-"יד" זולג מבית שני לבית השלישי: את כל דרכי ("אורחותי") עיוות, היטה הצידה.

"הליז" - לפועל להליז יש משמעות נוספת - להוציא שם רע, לדבר בגנות מישהו וגרם לבכי ("הדמיע").

אותו פחד נורא מיד ענקים. פחד זה מוצג כ-"טמיר", נסתר, הפחד מהלא-נודע, סוג של חרדת קיום מתמידה.

שתי השורות המסיימות את השיר מנוסחות\מעוצבות כמשפטי שאלה, עם האנאפורה "למה...." והתקבולת (כל אלה הם אמצעים רטוריים) בין שתי השורות.

"חופי הפלא" מקבילים ל-"אורות רחוקים", המסמלים אידיאל בלתי מושג, משהו שנכספים אליו והוא משלה אותנו שהוא בהישג יד, שהוא קרוב.

בתחילה הוא קורא לנו, מפתה, מעורר תקווה, ובהמשך מתברר שהוא בעצם משקר, מוליך אותנו שולל.

ה-"משהו" הזה מתבטא בשיר ב-"חופי הפלא" - תמונה מטאפורית של מי שנמצא במסע ומקווה שהגיע לחוף מבטחים, וב-"אורות רחוקים". 

קשה לאמוד מרחק של אורות, שנראים קרובים ובעצם הם רחוקים ובלתי נגישים, תחשבו למשל על אורות הכוכבים. השיר מסתיים בנימת ייאוש ,אכזבה ותסכול.

בפנייה הישירה (אתם) לחופי הפלא ולאורות הרחוקים ישנה קירבה מצד אחד וריחוק מתסכל מצד אחר, ובאוויר נותרת תלויה ללא מענה השאלה: "למה"? מדוע נטעתם בי תקוות שווא?

יהיו שיגידו שההשוואה בין המשוררת לנמלה מתערערת בבית האחרון, שכן עולמה של הנמלה אכן "צר" ומצומצם והיא לא מודעת למצבה, אך מי ששואפת להגיע ל-"חופי הפלא" בוודאי שאיננה מסתפקת ב-"עולם נמלה" אלא יש לה שאיפות, יומרות, חלומות, כיסופים אל עולמות מופלאים.