רק על עצמי - רחל

ניתוח השיר

לפניינו "שיר לירי", שיר ווידוי אישי מאוד. 

במרכז השירה הלירית עומד ה-"אני", ה-"סובייקט", "גוף ראשון יחיד". 

רגשותיו וחוייותיו, גם אם מתואר בו העולם החיצוני, הכל עובר דרך המסננת של ה-"אני". 

פתיחת השיר (ושמו) יש בהם יסוד ארס-פואטי. רחל מאפיינת בו את אופי שירתה, "רק על עצמי לספר ידעתי", בהצהרה זאת יש גם מעין הצטנעות ואפילו התנצלות או הצטדקות - רק על עולמי האישי-האינטימי אני יודעת לספר. זה אומנם עולם "צר" אבל עשיר מאוד ברגש ויש בו עומקים ומורכבות, ה-"מעט" הוא "הרבה".

ניתן לקרוא את השיר בקריאה הצמודה לקורות חייה של המשוררת. קריאה כזאת של השיר עלולה לצמצם את משמעויותיו:

השיר נכתב ב-4 במרץ 1930, כשנה לפני פטירתה של רחל משחפת והוא אחד משיריה האחרונים.

רחל בלובשטיין נולדה ברוסיה בשנת 1890. עלתה לישראל והיא בת 19. זמן קצר לאחר עלייתה הצטרפה לחווה החקלאית לבנות במושבה כנרת, ואחר-כך – לקבוצת דגניה. 

בשנת 1913 נסעה ללימודי אגרונומיה בצרפת, ובשנת 1919, כאשר שבה לארץ כבר נתגלו בה ניצני מחלת השחפת, אשר מנעה ממנה לשוב ולהשתלב בחברה הכפרית שעל שפת הכנרת. 

חולשת גופה והחשש להדביק אחרים במחלתה, יצרו לחץ חברתי שהביא באופן בעייתי לעזיבתה ולנדידתה ממקום למקום (צפת, ירושלים, תל-אביב). מחלתה הלכה והחמירה, ובפרק הזמן האחרון בחייה סבלה מבדידות, חולי ומחסור. 

האם "יד הענקים" מרמזת על מחלתה, כמו גזירת גורל בלתי נמנע, ועל פגעי חייה? והאם "חופי הפלא" מרמזים לחופי כינרת אותם נאלצה לנטוש ואליהם התגעגעה, כששכבה במיטת חוליה בעיר, הרחק מדגניה?