ראי אדמה - סיכום וניתוח השיר
דרכי עיצוב ואמצעים ספרותיים
- אמצעי רטורי מרכזי: הפנייה הישירה אל האדמה.
- האנשה: האנשת האדמה, האדמה כמסמלת הן חיים, רחם, לידה ("אמא אדמה"), צמיחה, והן מוות "כי מעפר באת ואל עפר תשוב", האדמה כאתר קבורה. טשרניחובסקי משלב בין תיאור טבע מציאותי, עבודה חקלאית, פעולת הזריעה, הצמחת היבולים, לבין תמונה מטאפורית שבה הפרחים הרעננים שהוטמנו באדמה הם טובי בניינו. בשיר מופיעות מטאפורות רבות נוספות כמו "ארג יומם עודו שתי", משאילים לחיי האדם תכונות של תהליך האריגה של בד.
- טשרניחובסקי משלב בין תיאור טבע מציאותי, עבודה חקלאית, פעולת הזריעה, הצמחת היבולים, לבין תמונה מטאפורית שבה הפרחים הרעננים שהוטמנו באדמה הם טובי בניינו. בשיר מופיעות מטאפורות רבות נוספות כמו "ארג יומם עודו שתי", משאילים לחיי האדם תכונות של תהליך האריגה של בד.
- משפט-מוטיב המכה בנו לאורך כל השיר ואיננו מרפה, והוא גם נותן לשיר מבנה מעגלי, מופיע בתחילת השיר ובסיומו.
- ניגודים למשל, הפועל "טמנו" מופיע כ-"זרענו" (בית ראשון) אך גם מופיע לתאור של קבורה, טמינת החללים\הפרחים באדמה.
- ארמזים מקראיים:
"וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה
שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ, יְהוָה." כפי שהאל ברך את יצחק שזרעו יהיה
לעם רב, כך החללים הללו במותם ציוו לנו את החיים. החללים הם "כֹּפֶר
חַיֵּינוּ"- כפרה עלינו!
וכשהמשורר מבקש לו כשהמשורר מבקש לאפיין את מעלותיהם של הנערים הנופלים הוא משתמש בתכונות של הצדיק האידיאלי המוזכר בספר תהילים: "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו. נקי כפיים ובר לבב." (תהילים כ'ד 4-3 ), ובשיר בבית שלישי " בָּרֵי לֵב, נְקִיֵּי כַּפַּיִם".
לחזרה לשירת המאה העשרים