ישנה בחיק ילדות - סיכומים מלאים
הבית הראשון
יְשֵנָה בְּחֵיק יַלְדוּת, לְמָתַי תְּשְכְּבִי? / דְּעִי כִּי נְעוּרִים כַּנְּעֹרֶת נִנְעֲרוּ!
המשורר-הפייטן פונה אל נשמתו.
כבר בבית הראשון מופיע "מוטיב הזמן": גילאי האדם וציוני זמן שונים בשיר- ילדות, שחרות, שיבה-זקנה, לילה והתעוררות בבוקר בתאור הציפורים המתנערות עם שחר מטל הלילה, ימים.
"ישנה בחיק ילדוּת" - המשורר פונה לנשמתו ומטיף לה מוסר. היא כמו ילדה שנשארה "תקועה" בגיל הילדות, יישנה כמו כמו תינוקת, בלי שיהיה אכפת לה מה יהיה בהמשך, במצב נייח-סביל.
המשורר קורא לנשמתו להתעורר ולהתבגר, ולהכשיר את עצמה לקראת הדבר האמיתי: חיי העולם הבא. רעיון זה ממשיך גם בסוגר של הבית, "דעי כי נעורים כנעורת נינערו" - אין לך זמן להתבטל בשינה, כי תקופת הנעורים, המשך לגיל ה"ילדות" כבר עברה במהירות, והגיע הזמן לדאוג לעתיד, לתכלית האמיתית של החיים - התכלית הדתית.
דרכי עיצוב:
- לשון ציורית - מטאפורה, האנשת ה"נשמה".
- אמצעים רטוריים: פניה ישירה - הדובר פונה באופן ישיר (בגוף שני) אל נשמתו שהיא הנמענת של השיר. פניה זו יוצרת תחושה של קירבה ואינטימיות.
- שאלה רטורית: "למתי תשכבי"- עד מתי תימשך ה"תרדמה"?
- דימוי - מהירות הזמן שעבר מדומה למעוף של נעורת (החלקים הקלים של הפישתן שעפים ברוח): דימוי זה מבטא את הקלות שבה עובר הזמן, את חלופיות הזמן שעובר מהר, את ארעיות תקופת הנעורים וגם את חוסר חשיבותם (כמו החלקים המיותרים של הצמח שמעיפים בכוונה). אין להם קיום ממשי.
- צימוד - "נעורים כנעורת ננערו" הנו "צימוד גיזרי"- שלוש מילים מאותו שורש נ.ע.ר אך במשמעות שונה.