חיזו בטטה - ניתוח הסיפור

מוטיבים בסיפור

מוטיב האוכל והניקיון: 

השליטה על האוכל והנקיון הם נושא מאוד משמעותי לאם. זו גם הדרך שלה לתפקד בצורה רציפה. הדרך של האם לדאוג לילדיה היא דרך האכלת ילדיה: קונה לאדוארד גזר, ולשמעון תפו"א אצל הירקן. הדרך שבה האם מאכילה את הילדים את הירקות הספציפיים האלה, נתפסת כמשונה וקיצונית כי היא גם משליכה עליהם תכונות מסוימות ומביאה לכך שאף יקראו לה בשמות אלה. 

פן נוסף של שיח על האוכל, אפשר למצוא סביב החבאת האוכל מתחת למיטה ובארון - פעולה שבדרך כלל אפשר לשייך למי שיש לו חרדות ועצם העובדה שהיא מסתירה את האוכל, גורם לנו לחשוב מה עוד היא מסתירה ומה עוד לא נראה לעין. בנוסף, כשהילדים מגלים את האוכל מתחת למיטה ובארון, מתערער בה משהו.

כשהיא מדברת איתם על ארוחת הבוקר שלהם שבה היא שמה בצל ירוק וגבינה כי זה לבריאות שלהם, רואים את המאמץ שלה להיות כמו כולם, להיות נורמטיבית. 

ניפוץ המלונים על ידי שמעון הוא ביטוי שלו, לרצון להיות נורמטיבי, להיות בתוך משפחה יציבה, כי בעצם - הם לא. 

הסדר והניקיון הם מצד אחד ניסיון לנקות את הלכלוך, את הסוד, את המחלה, אך בנוסף הם גם אמצעי מסייע ליצור מסגרת של שגרה ושפיות. בית נקי ומסודר עוזר כשהחיים מתהפכים. כשהאם מפוטרת מעבודתה, היא מפסיקה לעשות את עבודות הבית - דבר שמשפיע על תחושת המשמעות שלה. 

מוטיב הראייה: 

חיזו נולד עם עיניו פקוחות, הוא למעשה לא רואה את המשמעות האמיתית של ההתרחשויות סביבו, הוא עוצם עיניים ליפי העולם, ועוצם עיניים כלפי הקשיים שצריך למגר אותם. כאילו לא רואה את הכיעור והקושי שבחיי המשפחה. בנסיעה לחתונה הוא לא מתענג על יפי המראות כמו בטטה אלא חווה את המראות דרך עיני אחיו שבו הוא מרכז את מבטו. חיזו מודע לכך שהוא מדחיק את מה שאינו אוהב בחיי המשפחה, הוא אומר שראייתו אומנם שש שש, אבל "אני לא חושב שזו ראייה חדה ובהירה שאף פעם לא מטושטשת". כלומר, הראייה הזו לוקה בכך שלעיתים היא מטושטשת. הוא באמת מטשטש את המציאות המרה במקום לנסות לשנות אותה.

מוטיב הסמכות 

בסיפור מופיעים שלושה בעלי סמכות: 

• האם, שהיא בעלת סמכות בכל הקשור לגידול ילדיה ולעבודתה בקופת חולים.
• המפקחת, מפניה פוחדים האם והילדים. לפני הגעתה מתגייסת המשפחה לניקיון יסודי ללא רבב, כדי שהיא לא תחשוב מחשבות רעות על האם.
• האחים בחלוקים הלבנים, באים לטפל באם לאחר בריחתה לפרדס, מפרשים את התנהגותה כניסיון להתאבדות, ומאשפזים אותה כעבור שבועיים. חיזו אינו שותף לפרשנות שלהם, אך נאלץ להיכנע .

הסמכות ניתנת לאנשים שונים בסיטואציות שונות במשך הסיפור, אך המסקנה זהה בכל המצבים. אין ולא ניתן לצאת נגד הסמכות. היא קובעת את ההתנהלות האנושית והאדם הבודד אינו יכול לה.