סיפורי יוסף - תקציר

בראשית ל"ט

תקציר

הסיפור שבפרק חוזר לפרק ל"ז וממשיך אותו. הגעתו של יוסף למצרים ומכירתו לפוטיפר, אחד משרי פרעה, מתגלה כנקודת התפתחות והצלחה של יוסף כבר בצעירותו: הוא מוערך, מצליח ובעל סמכויות נרחבות. אך מהר מאוד מתהפך גורלו של יוסף, והוא מוצא עצמו מושלך לכלא המצרי.

 

סיכום הפרק

פס' א'-ו' מתארים את ימיו הראשונים של יוסף במצרים, לאחר שהורד לשם על ידי הישמעאלים מדותן אשר בכנען. יוסף, אשר נמכר לפוטיפר, שר פרעה, מצליח מאוד בבית אדוניו ומוצא חן בעיניו. פוטיפר מטיל על יוסף את האחריות הכוללת על הבית בביטחון גמור ובידיעה שהוא יעשה הכל בצורה טובה ומחויבת. הצלחתו של יוסף העולה מן הפרק, מצטיירת כתולדה של מעורבות ה', אשר מביא הצלחה לכל מקום שבו יוסף נמצא. פס' ב', ג' ו- ה' מצביעים על תרומתו של ה' לעלייתו של יוסף במעמד. ההערה  של המספר המקראי שבסוף פס' ו' על המראה החיצוני של יוסף - על מראהו הטוב של יוסף משמשת כרקע להבנת המתרחש בסיפור בהמשך.

פס' ז'-י"ב מתארים כיצד משוקקת אשת פוטיפר לשכב עם יוסף, שמסרב בנימוס מתוך מוסר ונאמנות לאדונו ולה'. 

בקשתה של הגבירה מיוסף "שכבה עמי", פוגשת בסירוב ('וימאן') ובהסבר "הן אדני לא ידע איתי מה בבית, וכל אשר לו נתן בידי. איננו גדול בבית הזה ממני, ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו, ואיך אעשה הרעה הגדולה וחטאתי לאלוהים" (פס' ח'-ט'). 

בתשובת יוסף מוצאים שני נימוקים לסירובו לשכב עם אשת פוטיפר: הראשון, מחויבות לפוטיפר אשר מינה אותו על הבית, בטח בו ונתן לו להשתמש בכל, מלבד באשתו. השנייה, מחויבות לה', שכן המעשה ייחשב לחטא הניאוף. תשובתיו וסירובו של יוסף לא משכנעים את הגבירה, והיא מנסה לפתות אותו לשכב איתה מדי יום. באחד הימים, בעוד הבית ריק מעובדים, מנסה אשת פוטיפר לשכב עם יוסף בכוח. היא תופסת בבגדיו, והוא פושט אותם ובורח ממנה. ריבוי הפעלים שבפסוק (י"ב) מצביע על הסערה שפקדה את יוסף ועל המהירות שבה ביקש לברוח.

ממשיכים לחפור:

האם יוסף היה מעוניין לשכב עימה? מצד אחד הוא אומר שלא אולם מצד שני הוא מגיע לבית ריק כשהוא יודע שהיא חושקת בו. מצד שלישי הוא בורח כשהיא מנסה לשכב עימו. 

פס' י"ג-כ' עקשנותה של אשת פוטיפר לשכב עם יוסף בכוח, מביאה את יוסף לברוח ממנה, ומותירה אותה פגועה ודחויה. לפיכך היא משתמשת בבגדיו שנותרו בידיה כדי לשקר לאנשי הבית ולפוטיפר בעלה. האישה מוסרת להם גרסה מעוותת של מה שאירע. לדבריה, ניסה יוסף לשכב עמה בכוח (אונס) והצרחות שלה הבריחו אותו כשבגדיו נותרים בחדר. שני הבדלים בין גרסת האישה לאנשי הבית לבין גרסתה לפוטיפר: מולם היא מכנה את יוסף "איש עברי" וטוענת כי הוא בא "לשכב עמה". מולו היא מכנה את יוסף "עבד עברי" וטוענת כי הוא הובא ע"י פוטיפר כדי "לצחק בה". 

ההבדלים הם מגמתיים, ונועדו להפחית מכבודו של יוסף מול פוטיפר ולהטיל אשמה על פוטיפר. השימוש בכינוי הלאומי "עברי" נועד ליצור הרחקה וזרות (זרים תמיד מסמלים סכנה וחשדנות). דבריה של אשת פוטיפר גורמים לו להשליך את יוסף לכלא. יש הרואים בדבריה של אשת פוטיפר גמול דורות בשיטה של מידה כנגד מידה על גירוש הגר וישמעאל מבית אברהם ושרה (בראשית כ"א), שכן שם שרה מאשימה את ישמעאל, בן השפחה, שהוא "מצחק" ביצחק בנה ומגרשת אותו למדבר. ישמעאל הוא בן של אישה מצרייה, והנה אישה מצרייה מאשימה עבד עברי שהוא "מצחק בה" וגורמת להשלכתו לכלא.

פס' כ"א-כ"ג  מציינים שוב את מעורבותו של ה' בחיי יוסף ובהצלחתו. ה' גורם לשר בית הסוהר לחבב את יוסף ולהטיל עליו את האחריות על האסירים. שר בית הסוהר מאפשר ליוסף לעשות הכל ללא פיקוח, ובכל מה שהוא עושה, ה' מצליח את דרכיו.

פותרים את זה יחד

כעת פתרו שאלת בגרות על קטע זה

לחצו כאן, ופתרו את שאלה 7, עמוד 13, סעיפים א-ב

צריכים מעט עזרה?

התשובות כתובות במפורש בגוף הסיכום.

רושמים במחברת
מונחים חשובים:
ריבוי הפעלים  גמול דורות , מידה כנגד מידה 

 

מילים חשובות:

וימאן (=סירב), לצחק (=לעשות מעשים מיניים)