ניתוח היצירה

הדמויות

הדוד נתן 

דוד נתן חי חיים כפולים. במהלך היום הוא פקיד ובערב עושה מופעי צלליות. נתן הוא ניצול שואה ערירי, שמצטרף למשפחה למרות שהוא לא חלק ממנה. בתקופת הפקידות שלו, הוא מבודד, דחוי, נדחק לפינה, חלל סוגר עליו בלי חלון אפילו. בניגוד לחלק האפור שלו בפקידות, הוא יוצר אומנות שלמה ומלאה דרך מופעי הצלליות. במופעים אלה, אין לו קשר לאירועים שקרו אבל זו הדרך שלו להתחבר לישראליות. לצערו, המשפחה והצופים לא אוהבים את המופעים המשוכללים. הדוד מראה שיש למשפחה שלו סודות והוא זועם על חוסר המוסריות. 

מעמדו בחברה הוא נמוך - הוא גר בדירה קטנה, הוציאו אותו לפנסיה עם פיצויים חלקיים ואין לו משפחה אמיתית לחלוק איתה את החיים. הוא מסתמך על חסדיהם של אלו ש"אימצו" אותו. 

הילד 

זהו ילד שלומד על החיים ועל המשפחה שלו דרך הדוד. הילד מתנגד לסיפור המומצא של המשפחה שלו ובכך הוא בשלב מסוים מדבר מ"אנחנו" ל"אני". זה משלים את ההתבגרות וההתפכחות שלו.