ניתוח היצירה
ביקורת בסיפור
ביקורת חברתית - הסיפור מתאר את יחס החברה לנכה והמוגבל (העיוורון) כדי להעלים מידע ולהוליך שולל. במהלך הסיפור אנחנו מגלים כי העיוורת מסוגלת להבין יותר ממה שאנחנו מניחים. לאורך הסיפור מזוהה חנה כ"עיוורת" והיא נושאת את הסטיגמה המדירה אותה מהחברה, והסיפור מנסה לצאת נגד סטיגמה זו.
ביקורת פמיניסטית-מגדרית של הסיפור תוביל אותנו לראות בחנה כמייצגת את מה שהקצו לאשה בתרבות והמוסכמות החברתיות. באותה התקופה נשים, ובטח כאלה עם נכות, נחשבו למעמד נחות במיוחד, חיו חיים אומללים, ושודכו עם גברים ברמה נחותה.
ביקורת במישור קיומי-פילוסופי - הסיפור מסמל את "המצב האנושי" בעולם בצל המוות. האושר הוא אפיזודה חולפת (בסיפור: לידת הבת), והסיפור כולו מביא אותנו לחשוב על ההכרה האמיצה והמרה כאחד שחיי האדם הם בצל המוות הבלתי נמנע.
ביקורת חברתית: הסיפור עוסק ביחס החברה ומוסכמותיה
לחריג, ל"אחר", למוגבלים ובעלי הלקויות. הסיפור מתאר ניצול של המגבלה
כדי להעלים מידע, להוליך שולל. ההצמדות לנקודת התצפית הסובייקטיבית של ה-"אחר"
עוזרת לנו להבין, לגלות אמפתיה, להניח שגם מתוך המגבלה והחולשה נוצר כוח. העיוור
מסוגל ליותר ממה שאנו מניחים, תפיסת המציאות שלו וההתנהלות שלו בעולם וביחסי אנוש
עשויים להיות לא פחות מעמיקים, רגישים ואפילו חכמים מאשר של האדם ה-"בריא",
ולעיתים אף נעלים עליו. שימו לב שחנה מזוהה לאורך הסיפור פעמים רבות
כ"העיוורת", ללא שמה הפרטי, כמוגדרת רק ע"י המום והמגבלות שלה, ולא
כ"סובייקט" שלם ומלא, היא נושאת עליה את הסטיגמה והתיוג שיצרה החברה
שמדירה אותה כ"עיוורת"! הסיפור יוצא נגד הסטיגמה הזאת.
· קריאה פמיניסטית-מיגדרית של הסיפור תוביל אותנו לראות בחנה כמייצגת את מה שהקצו לאשה התרבות והמוסכמות החברתיות והעולם הפטריארכלי.
· קריאה במישור קיומי-פילוסופי הסיפור יכול לזמן קריאה מעמיקה שתראה שכל הסיטואציה המעוצבת בסיפור מסמלת את "המצב האנושי" בעולם בצל המוות, חרדת הקיום, שילוב בין מסתורין לאימה, בין חוסר ודאות, ואפילו עיוורון סימלי והכחשה, לבין עמידה פנים מול פנים מול הוודאות וההכרה. אנחנו מדחיקים את נוכחות המוות - מרחיקים מאיתנו פיזית ומנטלית את קיומו של בית הקברות. האושר הוא אפיזודה חולפת (בסיפור: לידת הבת), והסיפור כולו זורם אל ההכרה האמיצה והמרה כאחד שחיי האדם הם בצל המוות הבלתי נמנע.