ניתוח היצירה

נקודות קריטיות בסיפור

נקודת המפנה

בסיפור זה, מדובר ברגע שבו יוסף קם ומרגיש צורך לקרוא קריאת שמע, וזאת אחרי שאיבד לחלוטין את יהדותו וזנח את אמונתו. הוא מבין כי התבולל ועשה טעות. 

שיא

האדונית הורגת את עצמה ברגע של טירוף, במקום להרוג את יוסף, שניצל בזכות חזרה לאמונתו. כאן נקודת השיא היא גם הפואנטה בסיפור. 

סיום

מדובר בסיום פתוח ומעגלי של הסיפור, מאחר ואין אנו יודעים מה עלה בגורלו של יוסף הרוכל, והוא חזר למסלולו ברוכלות ונדודים בין הבתים. 

ביקורת חברתית 

שי"י עגנון כותב את "האדונית והרוכל" בשנת 1942, כשבישראל כבר ידוע על השואה, וקורא ליהודים לעלות לישראל כדי לחזק את יהדותם. 

בסיפורו, מייצר עגנון ייצוג של היהודים והנאצים בדמותם של יוסף והלני - הוא היהודי התמים, הכנוע והיא הגויה היפה בעלת העיניים הכחולות, כיאה לגזע הארי. לפיו, אם ימשיכו היהודים להסתובב ברחבי אירופה ולהתבולל בעמים הגויים, הם יאבדו את זהותם לחלוטין ולכן החשיבות הרבה בעליה לישראל. הרגע בו יוסף יוצא לתפילת "שמע", הוא הרגע בו מבין שוב את החיבור ליהדותו ושהנהנתנות והחומריות היא למעשה סכנה לעם היהודי כולו.