ניתוח היצירה

תקציר העלילה

קלייר זאחנסיאן חוזרת לעיירת ילדותה כדי לנקום בחבר הראשון שלה, אלפרד איל. כשהיו צעירים הוא טען בבית המשפט שהיא לא בהריון ממנו, שכר עדי שקר והשופט גרש אותה מהעיר בטענה שהיא זונה. בהווה היא מאוד עשירה ורוצה לנקום. העיירה ענייה. קלייר מציעה המון כסף למי שירצח את איל. כל תושבי העיירה מתנגדים, בהתחלה, אך לאט לאט מתחילים לתכנן רצח ולבזבז כסף על חשבון הפרס שיקבלו. בסוף כולם סוגרים עליו יחד, הוא מת, כולם מקבלים את הכסף מקלייר ובסיום הטוב של המחזה העיר עשירה ומשגשגת.

וביתר פירוט:

כפי שמרמז השם, במרכזו ביקור דרמטי של דמות מבחוץ שמסעירה ומשנה את עולמם של יושבי עיר מוזנחת, קרתנית (פרובינציאלית) שירדה מנכסיה. הביקור פותח "עלילת נקם" של הגברת הזקנה, קלייר זאחנסיאן, המגיעה לעיר הולדתה גילן (שם בדיוני) בשוויץ, אותה עזבה ארבעים וחמש שנים קודם לכן. ה-"עלילה הטרומית" (עלילת העבר) שייכת לאקספוזיציה, אך כאן היא בעלת חשיבות-על, שכן היא המתדלקת את עלילת הנקם הנמרצת בהווה של המחזה.

מדובר בסיפור אהבה כושל עם איל, מאהב הנעורים שבגד בקלייר והתכחש לאבהותו על ביתם לטובת נישואי תועלת עם אישה אחרת, מבוססת. לאחר שנבגדה, תבעה אותו למשפט, אבל איל קנה שני עדי שקר כדי שיעידו שהתינוק שהיא נושאת ברחמה הוא לאו דוקא שלו, והשופט פסק לטובתו. קלייר נטשה בבושת פנים את העיירה, בהריון וחסרת כול. מאוחר יותר התינוק שלה מת והיא הופכת להיות זונה. מקץ שנים היא חוזרת כמיליארדרית שהייתה נשואה במשך השנים לגברים עשירים וירשה את כספם. כשקלייר מגיעה לעיירה, עורכים לכבודה קבלת פנים חגיגית. ראשי העיר ותושביה מצפים להצלה כלכלית משיבתה של "הבת האובדת" ("שתבוא כבר, המליונרית" אומר אזרח ב'), בלי שבתחילה יש להם מושג אודות המזימה האפלה שקלייר זוממת. מתברר שקלייר היא מעין "אלת נקם", היא מביאה עימה חפצים תמוהים כמו ארון קבורה וכלוב ובתוכו פנתר שחור, רמזים מטרימים למה שצפוי בהמשך כאשר היא תחשוף את כוונותיה. היא "תקנה" את תושבי העיר בכספה תמורת רצח איל. ראש העיר נואם נאום חנופה, הכל נוטף צביעות מגוחכת, וכולם מתייחסים אליה בכבוד גדול מתוך ציפייה שתתרום לעיר הענייה סכום נכבד.