מבוא ויסודות הטרגדיה

היבריס ("חטא הגאווה")

היבריס היא תחושת עליונות לא מוצדקת, זחיחות, גאווה. בטרגדיה היוונית ההיבריס היא על פי רוב נקודת התורפה של הגיבור.

פירושה המילולי של המילה היבְּריס ביוונית עתיקה – התנהגות אלימה או מופקרת, עזות פנים, תעוזה. בטרגדיה - הגבור מעז להרים יד כנגד מה שלמעלה ממנו. היבריס היא יומרה הנובעת מביטחון עצמי מופרז, יומרה שמשתמע ממנה זלזול במגבלות החלות על בני האדם מתוקף חוקי האלים. זהו חטא האורב במיוחד לבני אדם גדולים ומצליחים: ההצלחה מעוררת בהם את האשליה שהם עומדים מעל לחוקים החלים על בני אדם אחרים, ושהם מתקרבים לדרגה של אלים. 

בטרגדיה אנטיגונה אנטיגונה מפגינה היבריס כאשר היא קוברת את אחיה בניגוד לצו של המלך. זהו "החטא הקדמון" של הגיבורה שבגללו באו עליה הצרות והוא שהביא עליה את סופה הבלתי נמנע.