תנ"ך לבגרות

(כמעט) סוף התנ"ך. כורש מלך פרס מנצח את מלך בבל ונותן חופש לישראל (ולכל העמים) לחזור לארצם ולבנות את מקדשם. מעטים מעם ישראל עולים בטפטוף איטי לירושלים, מתמודדים עם עוני ועם יושבי הארץ ומנסים לבנות מחדש את המקדש, לבנות חברה מיטיבה  ולבנות את עצמאות העם בארצו.

ירמיהו הנביא מנסה בכל כוחו למנוע את חורבן המקדש ולא מצליח. הוא מבקש מהמלכים והעם לשפר את דרכיהם ולמנוע את עונש החורבן, אך נביאי שקר מבטיחים לעם שלא יקרה כלום והעם לא מקשיב לירמיהו. במקביל הוא מנבא גם נבואות נחמה: אחרי החורבן יבואו ימים של סליחה ושמחה. בפרק זה נלמד גם על מבנה, תוכן וחוקים של נבואות תנכיות.

התורה מכילה קבצי חוקים ומצוות שמסדירים התנהגות ראויה במרחב הפרטי של האדם וכן את סדרי השלטון. נלמד מעט על מצוות חברתיות ועל חוקים חברתיים. נושא זה הוא "שיעור אזרחות" במדינה אותה מציעה התורה להקים: נסקור את החוקים להם כפוף ראש המדינה (מלך), את מערכת המשפט, את היחס בין התושבים לעיר המרכזית (כולל עלייה לרגל בחגים), מה עושים במדינה כזו במקרה של רצח ועוד. דרך החוקים נלמד גם על הערכים שעומדים מאחורי בנייה כזו של סדרי השלטון וארחות החיים.

בתנ"ך סוגים שונים של כתיבה: תיעוד היסטורי, סיפורים ומיתוסים, קבצי חוקים. בנושא זה נלמד מעט מהשירה שבתנ"ך, שבפסגתה קובץ המזמורים בתהלים שנלמד חלק קטנטן ממנו. על מה שרו בימי התנ"ך? (כלומר - על מה שרו והחליטו לכרוך עם שאר ספרי התנ"ך?) ובאילו אמצעים אומנותיים השתמשו?

נלמד מקבצי התנ"ך שעוסקים בפילוסופיה: מהי משמעות החיים? איך להיות מאושרים? נשאל את השאלות יחד עם קהלת (שכתב ספר פילוסופי) ואיוב (גיבור של סיפור פילוסופי). באופן מפתיע, נראה שהתנ"ך חזק בשאלות, אך לא תמיד מגיש עימן את התשובות.