Topic outline

    • מקימים גינה הידרופונית


      בפרקים הקודמים למדנו מה צמחים צריכים כדי לגדול בצורה מיטבית, הכרנו מערכות הידרופוניות שונות והבנו כיצד הן מספקות לצמחים את צרכי הקיום שלהם גם ללא אדמה. הכרנו מערכות בקרה ולמדנו כיצד ניתן לשמור על תנאים קבועים בעזרת מערכת משוב. ועכשיו הגיע הזמן ליישם את כל הידע שלנו, להקים גינה הידרופונית ולהתחיל לגדל בה צמחים.

      בפרק זה נכיר את השיקולים בבחירת הסוג המתאים של מערכת הידרופונית ובבחירת המיקום שלה. נלמד גם כיצד לבחור את הצמחים שנשתול בגינה שלנו וכיצד לטפל בהם לאורך זמן כך שיגדלו ויניבו תוצרת בצורה מיטבית.

      מוכנים? אקשן - מקימים גינה.

      • חלק ראשון: שיקולים בבחירת מערכת, מקום וצמחים

        איך בוחרים מערכת הידרופונית?

        החלטנו להקים בבית הספר גינה הידרופונית - כיצד נדע איזה סוג מערכת לקנות או לבנות? מהם השיקולים אליהם עלינו להתייחס? 

        השיקולים העיקריים בבחירת מערכת הידרופונית:

        • עלות: תלויה בסוג המערכת, ביצרן, באיכות ובגודל שלה. התקציב העומד לרשותנו הוא לרוב מוגדר וקבוע ונרצה לבחור מערכת שהעלות שלה מתאימה לתקציב העומד לרשותנו. חשוב להשאיר תקציב מספיק גם לרכישה של שתילים ושל ערכה לטיפול באיכות המים. 
        • פשטות הפעלה ותחזוקה
        • יציבות המערכת: עד כמה המערכת תלויה בחשמל, בטיפול שוטף ובתחזוקה

        • גודל ומשקל המתאימים למיקום המערכת 

        • מספר צמחים

        • סוג הצמחים שניתן לגדל

        • עיצוב 

        כדי לקבל החלטה מושכלת, חשוב שנחליט מהם הגורמים המשמעותיים ביותר עבורנו.

        הסוגים העיקריים של מערכות הידרופוניות הם: 


        במערך הפעילות בנספח 1 מופיעים המאפיינים, היתרונות והחסרונות של כל סוג מערכת (עסקנו בנושא זה גם בפרק "לגדול בלי אדמה"). היעזרו במידע וחשבו: איזה סוגים של מערכות הידרופוניות יוכלו להתאים לבית הספר שלכם, ולכם כמגדלים מתחילים?

      • איך בוחרים מקום לגינה ההידרופונית?

        קיים קשר בין סוג המערכת שנבחר לבין המיקום שלה, ולכן בחירת המערכת והמקום צריכה להיעשות במקביל.

        מחפשים מקום לגינה שלנו

        נצא בקבוצות קטנות לסיור בבית הספר, בחצרות ובתוך המבנים. ננסה למצוא כמה שיותר מיקומים אפשריים להקמת הגינה ההידרופונית. 
        מהם היתרונות ומה החסרונות של כל מיקום?


        השיקולים העיקריים בבחירת מיקום לגינה ההידרופונית:

        • קרבה לנקודת חשמל תקנית ומוגנת ממים

        • גישה נוחה למים

        • מידת חשיפה לשמש - רצוי לפחות 4 שעות  ביום. אם אין מספיק חשיפה לשמש או שהמערכת מותקנת בתוך מבנה, ניתן להוסיף תאורה מתאימה.

        • מקום מוגן מרוחות

        • אפשרות תמיכה למערכת, משטח יציב ומפולס, מקום לתלייה על קיר וכד'.

        • רעש - האם יש בסביבה פעילויות שיופרעו על ידי הרעש הקבוע של המשאבות וזרימת המים.

        • גישה נוחה לטיפול שוטף בגינה, שתילה וקטיף

        • בטיחות - חמקום שלא תהיה אליו גישה למי שאינו מורשה לטפל בגינה ובחומרים

        מומלץ שאנשי מקצוע יהיו מעורבים בהחלטה על מיקום הגינה. 

      • בחירת צמחים לגינה ההידרופונית

        ישנם שיקולים רבים בבחירת הצמחים אותם נבחר לגדל: התאמה לגידול הידרופוני, התאמה לסוג המערכת ההידרופונית, התאמה לצרכים ולרצון  של המגדל כמו גם משאבי הזמן והמיומנות שלו.

        מגדלים שונים, יתייחסו לשיקולים שונים. השיקולים של מגדל מקצועי לשיווק, יהיו שונים מאשר השיקולים של מגדל לתחרויות, ושונים מאלה של מגדלים ביתיים. 

        כדאי להתייחס גם לשיקולים שמביאים לגידול ירקות ופירות בעיר, ולשקול לגדל ירקות ופירות שאנו צורכים בכמות גבוהה יחסית, כאלו שמתקלקלים מהר לאחר הקטיף או שהעלות שלהם בחנויות גבוהה.

        תנו לגדול ביחד - עבודה בקבוצות

        כמגדלים ביתיים, נרצה לרוב לגדל מגוון צמחים במערכת אחת, ולא להתמחות בסוג צמח יחיד. לכן, כשבוחרים צמחים, צריך לוודא שהם גם יתאימו לגדול ביחד באותה מערכת, כלומר בתנאים דומים.

        • כל קבוצת תלמידים תקבל כרטיסיות עם מידע על 18 צמחים (נספח 3)., ותבחר מתוכם 4 צמחים לפי העדפתם.
        • על הקבוצה לבדוק את המידע על תנאי הגידול המופיע בכרטיסיות שבחרו, ולבדוק האם 4 הצמחים שנבחרו מתאימים לגדול ביחד באותה מערכת הידרופונית.
        • אם לא, על הקבוצה לבחור איזה צמחים חלופיים שיתאימו לגדול ביחד במערכת אחת.
        • על הקבוצה לנמק על מה התבססה הבחירה (למשל: קלות גידול, אוהבים את הטעם, אתגר, עניין, עונה) ולהראות שהם אכן מתאימים לגידול יחד.


      • חלק שני: שתילת הצמחים וטיפול שוטף בגינה

        בחרנו מערכת הידרופונית המתאימה לנו והרכבנו אותה במקום המתאים. מה עכשיו? איך הופכים את המערכת לגינה ירוקה, בריאה ומניבה?


        איזון תמיסת ההזנה

        תמיסת ההזנה מספקת לצמחים שניים מהצרכים החשובים ביותר שלהם: מים וחומרי הזנה (נוטריינטים המצויים בדשן). חשוב לספק לצמחים ריכוז מתאים של נוטריינטים, ולשמור על חומציות מתאימה שתאפשר לצמחים קליטה מיטבית של חומרי ההזנה.

        לפני שנשתול את הצמחים במערכת, חשוב שנכיר את שני הגורמים האלו. מומלץ גם להתנסות במדידה ואיזון של ריכוז נוטריינטים ושל חומציות, לפני הכנסת הצמחים למערכת.

        נוטריינטים:

        • מה הצמחים צריכים? לכאורה - כמה שיותר. אולם ריכוז גבוה של נוטריינטים משמעותו עלייה במליחות של המים, דבר שעלול לפגוע בגידול הצמח. מליחות מתונה לקראת סיום הגידול תתרום לקבלת פירות מתוקים יותר.
        • איך ומתי בודקים? מד EC מודד את מליחות המים (למעשה מודד את המוליכות החשמלית של המים). המליחות היא מדד לריכוז הנוטריינטים. בודקים לרוב פעמיים בשבוע.
        • כמה צריך? תלוי בצמח. אם לא רוצים לדייק, ניתן לשמור על  EC בטווח בין 1400 ל 2200 בשלב צמיחת העלים ולהעלות בהדרגתיות ל- EC בתחום 2400-3500 בשלב הפרחים והפירות.
        • איך משנים? כאשר ערך EC נמוך - מוסיפים דשן. כאשר ערך EC גבוה מוסיפים מים.



        חומציות:

        • מה הצמחים צריכים? סביבה בחומציות מתאימה שתאפשר ספיגה מירבית של הנוטריינטים השונים.
        • איך ומתי בודקים? מדידת pH. ערך גבוה מעיד על חומציות נמוכה ולהפך. יש שיטות שונות לבצע את המדידה, למשל נייר pH וחיישן pH אלקטרוני.
          את החומציות יש לבדוק ולתקן לאחר הוספת דשן ואיזון ערך ה EC.
        • כמה צריך? תלוי בצמח. אם לא רוצים לדייק, ניתן לשמור על חומציות בטווח pH בין 5.8 ל 6.2.
        • איך משנים? מורידים pH על ידי מספר טיפות של תמיסת "מגביר חומציות". אם ה pH נמוך מדי, יש להוציא חלק מהתמיסה, להוסיף מים ודשן עד לערך EC מתאים ואז לאזן את החומציות.

        מידע חשוב - בטיחות חומרים:
        החומר המשמש להורדת pH הוא לרוב חומצה זרחתית בריכוז 20%. זוהי חומצה חזקה. בריכוז זה החומר גורם לגירוי בעור ולגירוי חמור בעיניים.
        יש להשתמש במפחית חומציות רק על פי הנחיות משרד החינוך וכן להקפיד על לבישת כפפות והרכבת משקפי מגן.

        בתרשים: יכולת הספיגה האופיינית של מינרלים שונים על ידי שורשי צמחים,
        כתלות בחומציות. (קו עבה - ספיגה טובה, קו צר - ספיגה לקויה)




        טמפרטורת המים:

        צריכה להיות לרוב נמוכה מ 29 מעלות צלסיוס. רצוי שמיכל ההזנה יהיה מוגן משמש ישירה.
        במידת הצורך ניתן להניח מתחתיו או לעטוף אותו החומר מבודד.
        בימים חמים מאד ניתן להכניס כל יום למיכל בקבוק מים קפואים. בימים קרים מאד ניתן לחמם את מיכל תמיסת ההזנה בעזרת ציוד חימום של אקווריום.

        לצמחים שונים יש תנאים מיטביים שונים, וכדאי לבדוק מהם הצרכים של הצמחים שאתם מגדלים. 

      • טיפול בגינה ההידרופונית

        כדי שהצמחים יוכלו לגדול באופן מיטבי עלינו לספק להם סביבה מיטיבה ובריאה. מיטיבה - כלומר התנאים הם טובים להתפתחות, בריאה - כלומר אין טפילים וחיידקים שעלולים לתקוף את הצמחים ולהגביל את יכולת הצמיחה שלהם. 

        מומלץ להכין דף תכנון ומעקב טיפול בגינה, בו יופיעו כל הטיפולים שיש לבצע בגינה, כל כמה זמן יש לבצע אותם, ותיעוד של המדידות והטיפולים שבוצעו. 

        טיפול שוטף (פעם-פעמיים בשבוע) כולל בעיקר:

        • השלמת כמות הנוזל במיכל ההזנה
        • מדידה ואיזון של ערך EC (מדד לרמת הנוטריינטים) 
        • מדידה ואיזון של ערך pH (מדד לרמת החומציות)
        • מדידה ואיזון של טמפרטורת תמיסת ההזנה 
        • בדיקת שורשים כדי לוודא את בריאותם ולשמור שלא יסתמו את המשאבות או הצנרת 
        • חיפוש מזיקים

        טיפול תקופתי כולל בעיקר:

        • החלפת תמיסת ההזנה
        • ניקוי פילטר משאבת מים
        • ניקוי וחיטוי המערכת 


      • הכנת הצמחים לשתילה

        כיצד משיגים שתילים לגינה ההידרופונית?

        • רכישה של שתילים המיועדים למערכות הידרופוניות (נקראים סטארטרים או פלאגים) .
        • רכישה של שתילים רגילים, רצוי בעציץ קטן עם מעט אדמה. ניעור עדין של האדמה ושטיפת השורשים במים להרחקת שאריות אדמה.
        • הנבטת זרעים בתוך חומר שיספק להם הגנה וישמור על סביבה לחה. 

        את השתילים יש להכניס לתוך סלסלות מתאימות למערכת ההידרופונית, ולדאוג שהמרחק בין השתילים יהיה מתאים לצורכי הצמח.
        יש לדאוג שה
        צמחים מקובעים היטב בסלסלות או מקובעים בעזרת מצע מתאים, ושהשורשים מגיעים למים בהתאם לשיטת הגידול ההידרופוני בה משתמשים.