בדיוק – טכנולוגיה מצמיחה בעיר
Topic outline
-
בפרקים הקודמים למדנו מה צמחים צריכים כדי לגדול בצורה מיטבית, הכרנו מערכות הידרופוניות שונות והבנו כיצד הן מספקות לצמחים את צרכי הקיום שלהם גם ללא אדמה. הכרנו מערכות בקרה ולמדנו כיצד ניתן לשמור על תנאים קבועים בעזרת מערכת משוב. ועכשיו הגיע הזמן ליישם את כל הידע שלנו, להקים גינה הידרופונית ולהתחיל לגדל בה צמחים.
בפרק זה נכיר את השיקולים בבחירת הסוג המתאים של מערכת הידרופונית ובבחירת המיקום שלה. נלמד גם כיצד לבחור את הצמחים שנשתול בגינה שלנו וכיצד לטפל בהם לאורך זמן כך שיגדלו ויניבו תוצרת בצורה מיטבית.
מוכנים? אקשן - מקימים גינה.
-
-
מקימים גינה הידרופונית - קבצים למורה
-
-
חלק ראשון: שיקולים בבחירת מערכת, מקום וצמחים
איך בוחרים מערכת הידרופונית?
החלטנו להקים בבית הספר גינה הידרופונית - כיצד נדע איזה סוג מערכת לקנות או לבנות? מהם השיקולים אליהם עלינו להתייחס?
השיקולים העיקריים בבחירת מערכת הידרופונית:
- עלות: תלויה בסוג המערכת, ביצרן, באיכות ובגודל שלה. התקציב העומד לרשותנו הוא לרוב מוגדר וקבוע ונרצה לבחור מערכת שהעלות שלה מתאימה לתקציב העומד לרשותנו. חשוב להשאיר תקציב מספיק גם לרכישה של שתילים ושל ערכה לטיפול באיכות המים.
- פשטות הפעלה ותחזוקה
יציבות המערכת: עד כמה המערכת תלויה בחשמל, בטיפול שוטף ובתחזוקה
גודל ומשקל המתאימים למיקום המערכת
מספר צמחים
סוג הצמחים שניתן לגדל
עיצוב
כדי לקבל החלטה מושכלת, חשוב שנחליט מהם הגורמים המשמעותיים ביותר עבורנו.
הסוגים העיקריים של מערכות הידרופוניות הם:
במערך הפעילות בנספח 1 מופיעים המאפיינים, היתרונות והחסרונות של כל סוג מערכת (עסקנו בנושא זה גם בפרק "לגדול בלי אדמה"). היעזרו במידע וחשבו: איזה סוגים של מערכות הידרופוניות יוכלו להתאים לבית הספר שלכם, ולכם כמגדלים מתחילים?
-
בחירת צמחים לגינה ההידרופונית
ישנם שיקולים רבים בבחירת הצמחים אותם נבחר לגדל: התאמה לגידול הידרופוני, התאמה לסוג המערכת ההידרופונית, התאמה לצרכים ולרצון של המגדל כמו גם משאבי הזמן והמיומנות שלו.
מגדלים שונים, יתייחסו לשיקולים שונים. השיקולים של מגדל מקצועי לשיווק, יהיו שונים מאשר השיקולים של מגדל לתחרויות, ושונים מאלה של מגדלים ביתיים.
כדאי להתייחס גם לשיקולים שמביאים לגידול ירקות ופירות בעיר, ולשקול לגדל ירקות ופירות שאנו צורכים בכמות גבוהה יחסית, כאלו שמתקלקלים מהר לאחר הקטיף או שהעלות שלהם בחנויות גבוהה.
תנו לגדול ביחד - עבודה בקבוצות
כמגדלים ביתיים, נרצה לרוב לגדל מגוון צמחים במערכת אחת, ולא להתמחות בסוג צמח יחיד. לכן, כשבוחרים צמחים, צריך לוודא שהם גם יתאימו לגדול ביחד באותה מערכת, כלומר בתנאים דומים.
- כל קבוצת תלמידים תקבל כרטיסיות עם מידע על 18 צמחים (נספח 3)., ותבחר מתוכם 4 צמחים לפי העדפתם.
- על הקבוצה לבדוק את המידע על תנאי הגידול המופיע בכרטיסיות שבחרו, ולבדוק האם 4 הצמחים שנבחרו מתאימים לגדול ביחד באותה מערכת הידרופונית.
- אם לא, על הקבוצה לבחור איזה צמחים חלופיים שיתאימו לגדול ביחד במערכת אחת.
- על הקבוצה לנמק על מה התבססה הבחירה (למשל: קלות גידול, אוהבים את הטעם, אתגר, עניין, עונה) ולהראות שהם אכן מתאימים לגידול יחד.
-
חלק שני: שתילת הצמחים וטיפול שוטף בגינה
בחרנו מערכת הידרופונית המתאימה לנו והרכבנו אותה במקום המתאים. מה עכשיו? איך הופכים את המערכת לגינה ירוקה, בריאה ומניבה?
איזון תמיסת ההזנה
תמיסת ההזנה מספקת לצמחים שניים מהצרכים החשובים ביותר שלהם: מים וחומרי הזנה (נוטריינטים המצויים בדשן). חשוב לספק לצמחים ריכוז מתאים של נוטריינטים, ולשמור על חומציות מתאימה שתאפשר לצמחים קליטה מיטבית של חומרי ההזנה.
לפני שנשתול את הצמחים במערכת, חשוב שנכיר את שני הגורמים האלו. מומלץ גם להתנסות במדידה ואיזון של ריכוז נוטריינטים ושל חומציות, לפני הכנסת הצמחים למערכת.
נוטריינטים:
- מה הצמחים צריכים? לכאורה - כמה שיותר. אולם ריכוז גבוה של נוטריינטים משמעותו עלייה במליחות של המים, דבר שעלול לפגוע בגידול הצמח. מליחות מתונה לקראת סיום הגידול תתרום לקבלת פירות מתוקים יותר.
- איך ומתי בודקים? מד EC מודד את מליחות המים (למעשה מודד את המוליכות החשמלית של המים). המליחות היא מדד לריכוז הנוטריינטים. בודקים לרוב פעמיים בשבוע.
- כמה צריך? תלוי בצמח. אם לא רוצים לדייק, ניתן לשמור על EC בטווח בין 1400 ל 2200 בשלב צמיחת העלים ולהעלות בהדרגתיות ל- EC בתחום 2400-3500 בשלב הפרחים והפירות.
- איך משנים? כאשר ערך EC נמוך - מוסיפים דשן. כאשר ערך EC גבוה מוסיפים מים.
חומציות:
- מה הצמחים צריכים? סביבה בחומציות מתאימה שתאפשר ספיגה מירבית של הנוטריינטים השונים.
- איך ומתי בודקים? מדידת pH. ערך גבוה מעיד על חומציות נמוכה ולהפך. יש שיטות שונות לבצע את המדידה, למשל נייר pH וחיישן pH אלקטרוני.
את החומציות יש לבדוק ולתקן לאחר הוספת דשן ואיזון ערך ה EC. - כמה צריך? תלוי בצמח. אם לא רוצים לדייק, ניתן לשמור על חומציות בטווח pH בין 5.8 ל 6.2.
- איך משנים? מורידים pH על ידי מספר טיפות של תמיסת "מגביר חומציות". אם ה pH נמוך מדי, יש להוציא חלק מהתמיסה, להוסיף מים ודשן עד לערך EC מתאים ואז לאזן את החומציות.
מידע חשוב - בטיחות חומרים:
החומר המשמש להורדת pH הוא לרוב חומצה זרחתית בריכוז 20%. זוהי חומצה חזקה. בריכוז זה החומר גורם לגירוי בעור ולגירוי חמור בעיניים.
יש להשתמש במפחית חומציות רק על פי הנחיות משרד החינוך וכן להקפיד על לבישת כפפות והרכבת משקפי מגן.בתרשים: יכולת הספיגה האופיינית של מינרלים שונים על ידי שורשי צמחים,
כתלות בחומציות. (קו עבה - ספיגה טובה, קו צר - ספיגה לקויה)
טמפרטורת המים:
צריכה להיות לרוב נמוכה מ 29 מעלות צלסיוס. רצוי שמיכל ההזנה יהיה מוגן משמש ישירה.
במידת הצורך ניתן להניח מתחתיו או לעטוף אותו החומר מבודד.
בימים חמים מאד ניתן להכניס כל יום למיכל בקבוק מים קפואים. בימים קרים מאד ניתן לחמם את מיכל תמיסת ההזנה בעזרת ציוד חימום של אקווריום.לצמחים שונים יש תנאים מיטביים שונים, וכדאי לבדוק מהם הצרכים של הצמחים שאתם מגדלים.
-